מדידת חום וקריאה לרופא בשבת: דינים מעשיים

בחיי היומיום מתעוררות שאלות מעשיות בטיפול בחולה בשבת: האם מותר למדוד את חומו, להתקשר לרופא, או לפנות למוקד רפואי. התשובות תלויות במידת חומרת המצב, ונבארן לפי הכללים שלמדנו במאמרים הקודמים.

מדידת חום

מדידת חום באמצעי שאין בו כתיבה או רישום אלקטרוני אסורה לכמה פוסקים מטעם שאין דרכו של בריא בכך, ויש המקילים בכך לצורך חולה. במכשירים אלקטרוניים יש דיון נוסף מצד הפעלת חשמל ותצוגה. הכלל המנחה:

• כאשר יש חשש למצב מסוכן — מודדים בכל אופן, שהרי זה צורך פיקוח נפש או ספק שלו.
• לחולה רגיל, יש לברר את האופן המותר לפי פסק רבותיו.
• אין למדוד חום סתם לבריא ללא צורך.

טלפון לרופא

שימוש בטלפון בשבת כרוך באיסורים, ולכן יש לבחון את הצורך. כאשר מדובר בחשש לפיקוח נפש — מותר ואף מצווה להתקשר לרופא או למוקד חירום, ואין להסס. כאשר מדובר בחולה שאין בו סכנה, יש מצבים שהקילו לצורך גדול, ובפרט אם אפשר על ידי נכרי או בשינוי. וכאשר אין צורך אמיתי — אין להקל.

קריאה למוקד חירום

במצב של ספק פיקוח נפש, הקריאה למוקד חירום וההזעקה של עזרה רפואית היא מצווה גמורה, ואסור לעכב אותה מחמת חומרות. הזריז בהצלה הרי זה משובח, והשואל אם מותר במקום סכנה הרי זה מגונה. גם אם לבסוף יתברר שלא היה צורך, אין בכך כלום, שכן על ספק סכנה מחללים.

הזמנת תרופות וציוד

הבאת תרופה לחולה שאין בו סכנה אפשרית לעיתים על ידי נכרי, כפי שהתבאר בדין אמירה לגוי. לחולה שיש בו סכנה — מביאים בכל אופן ובמהירות. ראוי להכין מראש מערב שבת תרופות קבועות וציוד רפואי בסיסי, כדי למעט בצורך לפעולות בשבת עצמה.

הכלל המנחה

בכל השאלות הללו, מידת חומרת המצב היא הקובעת. ככל שהמצב חמור יותר וקרוב לסכנה — מקילים יותר עד כדי חילול גמור; וככל שהמצב קל יותר — מחמירים יותר ומחפשים דרכי היתר. החכמה היא להעריך נכון את המצב, ובמקום ספק של סכנה — תמיד להקדים את הצלת הנפש לכל חשבון אחר.

למעשה יש להתייעץ עם רב מוסמך.