כיבוד הורים: יסודות המצווה ודרכי קיומה בחיי המעשה

מצוות כיבוד אב ואם נמנית בעשרת הדיברות, ומקובל לראות בה אחת מאבני היסוד של חיי האדם הישראלי. חכמינו לימדו שהיא כה חשובה עד שהוקבעה בלוח הראשון של עשרת הדיברות, יחד עם המצוות שבין אדם למקום. יש שביארו את הדבר בכך שיש בכיבוד ההורים שותפות עם כיבוד הקדוש ברוך הוא עצמו, שכן שלושה שותפים יש באדם: אביו, אמו, והקדוש ברוך הוא.

כיבוד ומורא — שני עניינים

בתורה מצינו שתי לשונות: "כבד את אביך ואת אמך", ו"איש אמו ואביו תיראו". ומכאן למדו חכמינו שיש כאן שתי מצוות נפרדות. הכיבוד עניינו מעשים שבהם הבן עושה טובה להוריו ומשמש אותם — להאכילם, להשקותם, להלבישם, ולסייע להם בצרכיהם. המורא עניינו הימנעות מדברים של זלזול — שלא ישב במקום המיוחד להוריו, שלא יסתור את דבריהם, ושלא יקרא להם בשמם בלבד אלא בלשון של כבוד.

ההבדל בין השניים יסודי: הכיבוד הוא בעשייה חיובית, והמורא הוא בעיקר בהימנעות. אדם המקיים את שניהם נוהג בהוריו כפי שראוי לנהוג במי שהביאוהו לעולם וגידלוהו.

על חשבון מי

שאלה מצויה היא על חשבון ממונו של מי מתקיימת המצווה. מקובל לבאר שעיקר חיוב הכיבוד הוא בטרחת הגוף — שהבן יטרח עבור הוריו, ילך בשליחותם וישמשם. ההוצאות הכרוכות בכך, כשההורים אינם מסוגלים לפרנס עצמם, הן עניין מורכב שראוי לבררו עם רב, אך ברור שבן אמיד אינו רשאי להניח את הוריו בעוני אם בידו לסייע.

הורה שאינו נוהג כשורה

גם הורה שאינו מתנהג כראוי, חובת הכיבוד נשמרת. הבן אינו פטור ממוראם וכבודם בשל מעשיהם. עם זאת, במצבים קשים, כגון הורה הדורש מבנו לעבור על דברי תורה, הכלל המקובל הוא ש"כולכם חייבים בכבודי" — כלומר ההורים עצמם מצווים לכבד את הקדוש ברוך הוא, ואין הבן רשאי לשמוע להם כשהדבר סותר את ההלכה. דברים אלו עדינים ויש לבררם היטב.

כיבוד לאחר מיתה

מצוות הכיבוד אינה פוסקת במות ההורים. נהגו לכבד את זכרם, להזכירם לטובה, לומר עליהם דברים נאים, וללמוד ולהתפלל לעילוי נשמתם. כשמזכיר אדם את הוריו לאחר פטירתם בתוך שנת האבל, נהגו להוסיף לשון של כבוד.

גודל השכר

על מצווה זו נאמר במפורש שכר ארוך ימים. חכמינו דרשו שהמכבד את הוריו זוכה לאריכות ימים בעולם הזה ולשכר בעולם הבא. גדולי ישראל לדורותיהם נהגו במסירות יתרה בכיבוד הוריהם, ומסופרות עליהם מעשים של מסירות נפש ממש. הכלל העולה מכל זה הוא שהמצווה אינה רק חובה פורמלית אלא יסוד בעיצוב אישיותו של האדם כבעל הכרת הטוב.

הכרת הטוב היא שורש המצווה. מי שמכיר טובה למי שהביאו לעולם, לומד להכיר טובה לכל המיטיב לו, ובראש ובראשונה לקדוש ברוך הוא. כך נעשית מצוות כיבוד הורים שער לחיים שלמים של ענווה והכרה.

למעשה, לכל שאלה יש להתייעץ עם רב מוסמך.