חמישה עינויים ביום הכיפורים: מהותם, גדריהם ומי הפטור מהם

ציוותה התורה לענות את הנפש ביום הכיפורים, שנאמר "ועיניתם את נפשותיכם". חכמים פירשו שחמישה עינויים נאסרו ביום זה: אכילה ושתייה, רחיצה, סיכה, נעילת הסנדל ותשמיש המיטה. עיקר העינוי הוא איסור האכילה והשתייה שחומרתו מן התורה ועונשו כרת, ושאר העינויים אסורים אף הם, אך גדריהם וחומרתם שונים.

אכילה ושתייה

איסור אכילה ושתייה הוא העיקר שבעינויים, וחומרתו גדולה מכולם. השיעור שחייבים עליו כרת הוא אכילה כ"ככותבת הגסה" ושתייה כמלוא לוגמיו, אך כל אכילה ושתייה אסורה אף בפחות מכן. צריך להיזהר מבעוד יום, ולהפסיק לאכול ולשתות לפני שקיעת החמה, ולקבל את התענית בעוד היום גדול.

• האיסור מתחיל מבעוד יום, לפני שקיעת החמה.
• אף פחות מכשיעור אסור, אם כי אין בו כרת.
• נמשך עד צאת הכוכבים של מוצאי היום.

רחיצה

אסור לרחוץ ביום הכיפורים, בין במים חמים בין בקרים, ואפילו להושיט אצבע במים לתענוג. רחיצה לצורך ניקיון הכרחי — כגון מי שנתלכלך בטיט או בצואה — מותרת באותו מקום בלבד. כן הקלו בנטילת ידיים שחרית עד סוף קשרי האצבעות, ולנטילת ידיים לצורך תפילה או לאחר שירותים, אך לא לרחיצה של תענוג.

סיכה

סיכה — משיחת הגוף בשמן או במשחה לשם תענוג — אסורה ביום הכיפורים. סיכה לצורך רפואי, כגון מריחת משחה על פצע או על מקום הכואב, מותרת, שכן אין זה דרך תענוג אלא צורך רפואה. גדר זה דומה לאיסור הרחיצה: הנאת הגוף לשם תענוג אסורה, וצורך הכרחי או רפואי הותר.

נעילת הסנדל

אסור לנעול נעלי עור ביום הכיפורים, ומכאן המנהג לנעול נעליים מבד, גומי או חומרים אחרים שאינם עור. עיקר האיסור הוא בנעל עור הנותנת הנאה לרגל, ולכן נעליים שאינן עור — מותרות לרוב הדעות. מי שיש לו צורך מיוחד, כגון חולה או מי שהולך במקום סכנה, יש בכך פרטי דינים, וראוי לברר.

• איסור נעילת נעלי עור בלבד.
• נעלי בד, גומי או סינתטיים — מותרות לרוב.
• בעניין חולה או דרך מסוכנת — יש לברר את הדין.

מי הפטור מן העינויים

חולה שיש בו סכנה — מאכילים ומשקים אותו, ופיקוח נפש דוחה את התענית. אם רופא או החולה עצמו אומרים שצריך לאכול מחשש סכנה — שומעים לו. כשיש ספק אם המצב מסוכן, מקילים לטובת החיים. מי שאינו מסוכן אך חולה — לעיתים מותר לו לאכול "פחות מכשיעור" בהפסקות, ויש בכך פרטים רבים שצריך לבררם מראש עם רב.

• חולה שיש בו סכנה — אוכל ושותה כפי הצורך.
• חולה שאין בו סכנה — לעיתים אכילה בשיעורים, לפי הוראת רב.
• קטנים — אינם חייבים בעינוי, ומחנכים אותם בהדרגה לפי גילם.

שאר העינויים לעומת האכילה

חשוב לדעת שדין שאר העינויים — רחיצה, סיכה, נעילת הסנדל ותשמיש — קל יותר מאיסור האכילה, ולכן במקום צורך, חולי או צער גדול, הקלו בהם הרבה יותר מאשר באכילה ושתייה. עם זאת אין לזלזל בהם, והם חלק ממצוות "ועיניתם את נפשותיכם" המבדילה את יום הכיפורים משאר ימות השנה.

חמשת העינויים נועדו להפנות את האדם מצרכי הגוף אל עבודת הנפש ביום הקדוש, כדי שיתרכז בתשובה ובתפילה. הזהירות בהם, לצד תשומת לב לפיקוח נפש ולצורכי החולים, היא דרכה של תורה. למעשה יש להתייעץ עם רב מוסמך.