חזרת בעל הבית: מתי רשאי המעסיק לבטל את השכירות וחיוביו כלפי הפועל

כשם שדנו בחזרת הפועל, כך יש לדון בצד השני — חזרת בעל הבית. מה הדין כשמעסיק שכר פועל ואחר כך מבטל את העבודה? כאן הדין שונה מחזרת הפועל, ויש להבחין בין שלבים שונים. הדברים מבוארים בשולחן ערוך חושן משפט (סימן של"ג) וברמב"ם (הלכות שכירות).

ביטול לפני שהתחילו במלאכה

אם בעל הבית חזר בו לפני שהפועלים התחילו לעבוד, וטרם הלכו למקום העבודה, בדרך כלל אין כאן אלא טענת "מי שפרע" או ענין של מחוסר אמנה לפי הפרטים, אך אין חיוב תשלום ממשי על עבודה שלא נעשתה. עם זאת, אם הפועלים כבר טרחו והלכו למקום ולא מצאו עבודה, יש לדון בחיוב מסוים.

פועל בטל

כאשר בעל הבית חוזר בו לאחר שהפועלים כבר הגיעו או התחילו, ובגלל זה הפסידו את יומם ולא יכלו להשתכר במקום אחר, יש דין הנקרא "נותן לו שכרו כפועל בטל". כלומר, אין משלמים לו שכר מלא של עבודה שלא עשה, אלא סכום מופחת — מה שאדם מוכן לקבל כדי לשבת בטל ולא לעמול. הטעם הוא שהפועל לא טרח, ולכן אינו זכאי לשכר המלא, אך כן זכאי לפיצוי על שהפסיד את יומו.

• חזר לפני התחלה והפועל לא נפסד — לרוב אין חיוב ממוני.
• חזר לאחר שהפועל הגיע ונפסד יומו — שכר כפועל בטל.
• שיעור פועל בטל — פחות משכר מלא, לפי מה שמוכן לשבת בטל.

כשהפועל יכול עדיין למצוא עבודה אחרת

אם בעת הביטול הפועל יכול עדיין למצוא עבודה אחרת באותו שכר, ולא נגרם לו הפסד, אין בעל הבית חייב לשלם לו, שהרי לא הפסיד דבר. הקובע הוא האם הפועל ניזוק בפועל מן הביטול. לכן ביטול מוקדם דיו, שמאפשר לפועל לסדר את יומו, ממעט בחיוב.

חזרה בדבר האבד

גם בצד בעל הבית יש משמעות לדבר האבד, אך באופן הפוך מן הפועל. כאשר בעל הבית הוא הצד הנפגע, החומרה היא על הפועל. וכשבעל הבית חוזר בו, עיקר הדיון הוא בהפסד שגרם לפועל. בכל מקרה, ההגינות מחייבת להודיע מוקדם ככל האפשר כדי למעט בנזק לצד השני.

סיכום

בעל הבית רשאי לחזור בו, אך אם בכך גרם לפועל להפסיד את יומו, חייב לשלם לו כפועל בטל — סכום מופחת המפצה על הפסד הזמן. אם הפועל לא נפסד או יכול למצוא עבודה אחרת, פטור. הדינים תלויים בעיתוי הביטול ובמצב הפועל, ולכן בכל מקרה מעשי יש לברר את החיוב המדויק.

למעשה יש להתייעץ עם רב מוסמך.