
מבט על חודש תשרי העשיר במועדים — ראש השנה, יום הכיפורים וסוכות — ומשמעותו כחודש של דין, רחמים, תשובה ושמחה.
חודש תשרי הוא בלא ספק החודש העמוס ביותר במועדים בכל לוח השנה העברי. בתוך פחות מחודש ימים נכללים בו ראש השנה, עשרת ימי תשובה, יום הכיפורים, חג הסוכות ושמחת תורה. כל אלה הופכים את תשרי לחודש מרכזי בחיי היהודי, חודש שכולו עבודת ה', התעלות רוחנית ושמחה.
יש מן הראשונים והאחרונים שביארו את שם החודש מלשון התרה וסליחה, על שום שבו נמחלים עוונותיהם של ישראל. אף שמקור השמות של חודשי השנה הוא מבבל, מצאו חכמים בשמות אלה רמזים ועומק.
בראשון ובשני בתשרי חל ראש השנה, יום שבו על פי המסורת נברא העולם, או ליתר דיוק נברא בו האדם הראשון. זהו יום הדין שבו כל באי עולם עוברים לפני הבורא, ובו נחתם גורלם לשנה הבאה. תקיעת השופר היא מצוות היום, והיא מעוררת את הלב לתשובה ומזכירה את מלכות ה' על העולם כולו.
על אף היותו יום דין, ראש השנה אינו יום של עצב אלא של יראה מהולה בביטחון. אוכלים בו מאכלים לסימן טוב, כגון תפוח בדבש, ומבקשים שנה טובה ומתוקה. התפיסה היהודית רואה בדין הזדמנות לתיקון ולהתקרבות, לא רק מקור לחרדה.
בין ראש השנה ליום הכיפורים נמתחים עשרת ימי תשובה, ימים שבהם השער פתוח לתשובה ולתפילה במיוחד. אלה ימים של חשבון נפש, של תיקון היחסים בין אדם לחברו ובין אדם למקום, של הוספה בתורה ובמעשים טובים.
שיאו של החודש מבחינה רוחנית הוא יום הכיפורים, היום הקדוש ביותר בשנה. ביום זה צמים, מתפללים, ומתוודים על החטאים. זהו יום של כפרה וטהרה, שבו נמחלים העוונות שבין אdam למקום למי ששב בלב שלם. הצום והתפילה מרוממים את האדם מעל לצרכיו הגשמיים ומאפשרים לו להתקרב לדרגה רוחנית גבוהה.
לאחר ימי הדין והכפרה מגיע חג הסוכות, זמן שמחתנו. יושבים בסוכה זכר לסוכות שבהן ישבו ישראל במדבר, ונוטלים את ארבעת המינים. השמחה שבסוכות באה לאחר הטהרה של ימים הנוראים, וכך מתבטא רעיון עמוק: לאחר התשובה והכפרה בא הזמן לשמוח בעבודת ה' מתוך לב טהור.
חותם את החודש שמיני עצרת ושמחת תורה, שבו מסיימים את קריאת התורה ומתחילים אותה מחדש, מתוך ריקודים ושמחה גדולה. סיום ההיקף השנתי של התורה ומיד פתיחתו מחדש מבטא את הרעיון שלימוד התורה אינו נפסק לעולם.
תשרי כולו הוא מסע: מן הדין של ראש השנה, דרך התשובה של עשרת הימים, אל הכפרה של יום הכיפורים, ומשם אל השמחה של סוכות וסיום התורה. זהו מהלך שלם של התעלות, המוביל את האדם משברון לב לתיקון, ומתיקון לשמחה. אין פלא שחודש זה נחשב לראש השנה למניין השנים, שכן בו מתחדשת מערכת היחסים שבין האדם לבוראו, ומתוכה יוצא היהודי מחוזק ומחודש אל שאר ימות השנה.
פרשת שבועפרשת אמור בקיצור: "אמור... ואמרת" — להזהיר גדולים על הקטנים, דיני טומאת כוהנים, "ונקדשתי בתוך בני ישראל", פרשת המועדים — שבת, פסח, ספירת העומר, שבועות, ראש השנה, יום הכיפורים וסוכות — לקט ופאה באמצע המועדים, נר תמיד ולחם הפנים — עם דברי רש״י וחז״ל.
מערכת להתענג · 07.10.26 · 9 ד׳
אמונההתשובה אינה רק תיקון אישי — היא כוח היסטורי המסוגל לקרב את גאולת ישראל. מה לימדונו חז״ל והרמב״ם על הקשר בין תשובה לגאולה.
מערכת להתענג · 30.06.26 · 3 ד׳
תשובהיום הכיפורים הוא יום הסליחה והכפרה. מה כוחו של היום, ומה תפקיד התשובה והווידוי?
מערכת להתענג · 29.06.26 · 2 ד׳
חיזוקמשנת אבות מלמדת שהעיקר אינו הלימוד התאורטי אלא המעשה בפועל. כיצד עיקרון זה הוא מפתח לתיקון העולם ולקירוב הגאולה.
מערכת להתענג · 29.06.26 · 4 ד׳
אמונהמדוע יושבים בסוכה שבעה ימים, מה מסמלת הדירה הארעית, וכיצד הסכך הפשוט מלמד אותנו על ביטחון בבורא.
מערכת להתענג · 22.06.26 · 2 ד׳
פסחמדוע אוכלים מרור בליל הסדר, כיצד מאכל מר הופך לסמל של זיכרון ותקווה, ומה מלמדת אותנו מרירות העבר.
מערכת להתענג · 22.06.26 · 2 ד׳
חנוכהמדוע מדליקים נרות שמונה ימים בחנוכה, מה מסמל פרסום הנס, וכיצד נר קטן מנצח חשכה גדולה.
מערכת להתענג · 22.06.26 · 2 ד׳
אמונהמדוע אוכלים מצה בפסח, מה מסמל הבצק שלא הספיק להחמיץ, וכיצד הופך מאכל פשוט לסמל של אמונה, ענווה וגאולה.
מערכת להתענג · 22.06.26 · 2 ד׳
סוכותלולב, אתרוג, הדס וערבה — ארבעה מינים שונים המתאחדים ליד אחת. מה מסמל כל מין, ומדוע נוטלים אותם יחד בסוכות.
מערכת להתענג · 22.06.26 · 2 ד׳
חגיםמהו השופר, מדוע תוקעים בו דווקא בראש השנה, ומה מבקש הקול הפשוט הזה לעורר בלבנו לקראת ימי הדין והתשובה.
מערכת להתענג · 22.06.26 · 2 ד׳