חודש אלול: זמן ההכנה והקרבה לפני ימי הדין

חודש של הכנה

חודש אלול, האחרון בשנה לפי מניין החודשים מניסן, הוא חודש של הכנה רוחנית. הוא חל בסוף הקיץ, ערב בואו של חודש תשרי העמוס במועדים, ותפקידו לעורר את האדם ולהכינו לקראת ימי הדין הממשמשים ובאים. אין נכנסים אל ראש השנה בפתאומיות, אלא קודמת לו תקופה שלמה של התעוררות והתבוננות.

חכמים ראו ברמז את שם החודש כראשי תיבות של הפסוק "אני לדודי ודודי לי", המבטא את הקרבה המיוחדת שבין ישראל לבוראם בחודש זה. נמשל הדבר למלך שבדרך כלל יושב בהיכלו, אך לעיתים יוצא אל השדה, ושם כל מי שרוצה יכול לקבל את פניו. כך בחודש אלול, כביכול, הבורא קרוב ונגיש יותר, וכל הבא לשוב בתשובה מתקבל באהבה.

תקיעת השופר

מן המנהגים המרכזיים של אלול היא תקיעת השופר מדי בוקר לאחר התפילה, מראש החודש ועד ערב ראש השנה. קול השופר הוא קול של התעוררות, המזכיר לאדם שעליו לפשפש במעשיו ולשוב בתשובה. כדברי הרמב"ם, אף שתקיעת השופר בראש השנה היא גזירת מלך, יש בה רמז: "עורו ישנים משנתכם, והקיצו נרדמים מתרדמתכם". התקיעות באלול מכינות את הלב לקראת תקיעות ראש השנה.

סליחות

בחודש אלול נוהגים לומר סליחות, תפילות ובקשות רחמים. בני אשכנז מתחילים באמירתן במוצאי השבת שלפני ראש השנה, ואילו בני עדות המזרח נוהגים לאומרן מתחילת החודש כולו. הסליחות נאמרות באשמורת הבוקר או בלילה, שעות שבהן הלב פנוי וקשוב, והן כוללות בקשות מחילה ואת שלוש עשרה מידות הרחמים.

אמירת הסליחות אינה מילים בלבד. תכליתן לעורר את האדם לחשבון נפש כן, לבחון את מעשיו של השנה החולפת, להתחרט על הטעון תיקון ולקבל על עצמו לשפר את דרכיו. הווידוי והבקשה הם שלב ראשון בתהליך התשובה.

מנהגי החודש

נהוג בחודש אלול להוסיף בלימוד תורה, בתפילה ובמעשי צדקה וחסד. בקהילות רבות נוהגים לבדוק את התפילין והמזוזות בחודש זה, לוודא שהן כשרות, וגם בכך יש סמליות של בדיקה ותיקון. בסיומה של כל תפילה נהוג להוסיף בחלק מן הקהילות את מזמור "לדוד ה' אורי וישעי", המבטא ביטחון בבורא ותקווה לישועה.

כל אלה יוצרים אווירה מיוחדת: אווירה של רצינות מהולה בתקווה, של חשבון נפש מתוך ביטחון שהבורא קרוב ומקבל את השבים אליו. אלול אינו חודש של פחד אלא של אהבה והתקרבות.

תשובה מתוך אהבה

העיקרון המרכזי של אלול הוא שהתשובה אפשרית ורצויה. אין אדם שאינו יכול לשוב, ואין חטא שאינו ניתן לתיקון בתשובה כנה. החודש מזמין כל אחד להתבונן בעצמו לא מתוך ייאוש אלא מתוך תקווה, לזהות את הנקודות הטעונות שיפור ולצעוד צעד אחר צעד לקראת שינוי.

כשמגיע האדם אל ראש השנה לאחר חודש של הכנה כזו, הוא נכנס אל יום הדין מוכן ומחוזק. עבודת אלול היא שמאפשרת לימים הנוראים להיות לא רק ימי דין אלא ימי קרבה אמיתית אל הבורא. בכך טמונה גדולתו של חודש אלול, החודש המכין את הלב לקראת ההתחדשות של תשרי.