זמן מתן תורה: מדוע אנו חוגגים את חג השבועות דווקא ביום החמישים

חג השבועות הוא אחד משלושת הרגלים, אך הוא ייחודי בכך שהתורה אינה קובעת לו תאריך קבוע בחודש, אלא תולה אותו בספירת העומר. נצטווינו לספור חמישים יום מהבאת קרבן העומר, וביום החמישים חוגגים את החג. מכאן שמו 'חג השבועות' — על שם שבע השבתות שאנו סופרים.

מדוע אין לחג תאריך קבוע

בתורה שבכתב חג השבועות נקרא 'חג הקציר' ו'יום הביכורים', והוא מצוין רק כיום החמישים לספירה. בלוח השנה שלנו, לאחר שנקבע הלוח על פי חשבון, החג חל תמיד בו' בסיוון. ראשונים דנו בכך שבזמן שהיו מקדשים את החודש על פי הראייה, יכול היה החג לחול גם בה' או בז' בסיוון, בהתאם למניין הימים של חודש אייר וניסן. כיום, עם הלוח הקבוע, החג מתקיים בו' בסיוון בלבד, ובחוץ לארץ נוהגים גם יום טוב שני.

זמן מתן תורה בפועל

מקובל לכנות את החג 'זמן מתן תורתנו', שכן בו ניתנה התורה לישראל במעמד הר סיני. בגמרא נחלקו חכמים אם התורה ניתנה בששה בסיוון או בשבעה בו, מתוך חישוב הימים מיציאת מצרים. אף שיש בכך מחלוקת בעצם היום, מנהג ישראל לחוג את 'זמן מתן תורה' בחג השבועות, שכן זה היום שנקבע לו על פי הספירה. עיקר העניין אינו דיוק היסטורי גרידא אלא חידוש קבלת התורה בכל שנה ושנה.

הקשר בין יציאת מצרים למתן תורה

חז"ל לימדונו שהגאולה ממצרים לא הייתה תכלית בפני עצמה, אלא הכנה לקבלת התורה. ספירת העומר היא מעין גשר המחבר בין פסח, חג החירות הגופנית, לבין שבועות, חג החירות הרוחנית. יש שכתבו שזו הסיבה שאנו סופרים בכיליון עיניים את הימים, כאדם המצפה ליום שמחתו, שכן בני ישראל ציפו לקבלת התורה.

ההכנה הרוחנית לחג

נהגו ישראל להרבות בלימוד תורה ובהכנה רוחנית לקראת החג. בכלל זה:

• חיזוק בלימוד התורה בימי הספירה, כהכנה לקבלתה.
• תיקון המידות, על פי המבואר בספרי המוסר שכל אחד מימי הספירה מכוון כנגד תיקון פנימי.
• זהירות יתרה באהבת ישראל, שכן התורה ניתנה כאשר 'חנו ישראל כאיש אחד בלב אחד'.

שתי דעות במהות החג

מצינו בדברי הראשונים והאחרונים כמה הדגשים במהות החג:

• יש המדגישים את עניין הביכורים והקציר, פן חקלאי-לאומי של הודאה על תבואת הארץ.
• יש המדגישים את עניין מתן תורה, פן רוחני של חידוש הברית בין הקדוש ברוך הוא לעמו.
• ולמעשה שני הפנים משלימים זה את זה, שהרי ברכת הארץ והתורה כרוכות יחד.

מתוך כל זה למדים אנו עד כמה החג הזה הוא יום של התעלות והתחדשות, ולא רק זכר היסטורי. ראוי לכל אדם להתבונן בימים שלפני החג כיצד יקבל את התורה מחדש, ומה יוכל להוסיף בלימודו ובמעשיו.

הלכות החג והכנותיו מסורות בדברי הפוסקים, ויש בהן פרטים רבים התלויים במנהג המקום ובמסורת העדה. על כן, למעשה יש להתייעץ עם רב מוסמך.