זימון בשלושה: הנוסח, מי מזמן וכיצד עונים

כאשר אכלו שלושה גברים גדולים פת יחד, חייבים הם לזמן לפני ברכת המזון. הזימון נעשה על ידי שאחד מהם, הקרוי 'המזמן', פותח ומזמין את חבריו לברך, והם עונים אחריו. אין השלושה רשאים לפרק את החבורה ולברך כל אחד לעצמו לאחר שנתחייבו בזימון.

מי ראוי לזמן

ראוי לכבד בזימון את הגדול שבחבורה בחכמה ובתורה, ואם יש כהן ראוי להקדימו מפני כבוד הכהונה כשאינו גדול פחות מן האחרים. כמו כן נהגו לכבד בזימון את האורח, ובמיוחד נתבאר במקורות שהאורח מברך כדי שיברך את בעל הבית. אם בעל הבית רוצה למחול על כבודו ולכבד את אורחו רשאי. למעשה אין בכך עיכוב, וכל מי מהשלושה שמזמן יצאו ידי חובה.

נוסח הזימון בשלושה

בשלושה, כשאין עשרה, אין מזכירים את שם ה' בנוסח. סדר הזימון הוא כך:

• המזמן פותח: 'רבותי נברך' (ובנוסח הספרדים: 'הב לן ונבריך'), והמסובים עונים: 'יהי שם ה' מבורך מעתה ועד עולם'.
• המזמן חוזר ואומר: 'ברשות... נברך שאכלנו משלו'.
• המסובים עונים: 'ברוך שאכלנו משלו ובטובו חיינו'.
• המזמן חוזר ואומר אף הוא: 'ברוך שאכלנו משלו ובטובו חיינו', ואז מתחיל בברכת המזון 'ברוך אתה ה'... הזן את הכל'.

יש להקפיד שהמזמן יחזור ויאמר 'ברוך שאכלנו משלו ובטובו חיינו' אחר שענו המסובים, ולא יאמר 'וברוך שמו' או תוספות אחרות שאינן מן הנוסח בשלושה.

כוונה ועניית המסובים

המזמן צריך להוציא את חבריו, והשומעים צריכים לכוון לצאת ידי הזימון ולענות בקול. אין לענות בלחש או לדלג על העניות. נכון שלא להפסיק בדיבור בין הזימון לתחילת ברכת המזון. ראוי גם שכל המסובים יאזינו לברכת הזן הראשונה, ולפי מנהגים שונים יש המכוונים לצאת בברכה הראשונה כולה מן המזמן.

ישיבה וקביעות

כדי שיתחייבו בזימון צריך שיהיו קבועים יחד באכילה. אם ישבו או הסבו יחד, או שאכלו על שולחן אחד, נחשבים קבועים. אם כל אחד אכל בפני עצמו ולא הצטרפו לקביעות אחת, יש לדון אם מצטרפים, ולכן לכתחילה יש לקבוע אכילה משותפת כדי שיוכלו לזמן.

חשוב להוסיף שאם אחד מן השלושה כבר בירך ברכת המזון לעצמו וטעה, או שאחד מהם אינו יכול לזמן, יש בכך פרטי דינים, ולכן יש לדעת מראש את הסדר הנכון.

למעשה יש להתייעץ עם רב מוסמך.