התרת נדרים — סדרה, תנאיה, ומתי אי אפשר להתיר

התורה נתנה בידי חכמי ישראל כוח מיוחד: היכולת להתיר נדר. אף שהנודר חייב לקיים את נדרו, מצאה התורה דרך שבה אדם שהתחרט על נדרו, או שלא ידע את כל פרטיו בשעת הנדר, יוכל להישחרר ממנו על ידי פנייה לחכם או לבית דין. עניין זה הוא מן הדינים העדינים ביותר בהלכה, וצריך בו ידיעה והבנה.

מי מתיר ובאיזו דרך

נדר מותר באחת משתי דרכים: על ידי חכם יחיד שהוא מומחה ובקי בהלכות נדרים, או על ידי שלושה הדיוטות — שלושה אנשים יראי שמים היודעים את סדר ההתרה. לכן נהגו לעשות התרת נדרים בפני שלושה, בעיקר בערב ראש השנה ובערב יום הכיפורים, כשהמתיר עומד לפני שלושה דיינים ומבקש מהם להתיר את נדריו.

אין אדם יכול להתיר את נדרו בעצמו, וכן אין קרוב מתיר לקרובו אם הוא יחיד מומחה, אלא צריך פנייה לאחר. כוחו של החכם להתיר נובע מכך שהוא עוקר את הנדר מעיקרו ומגלה שמלכתחילה לא היה הנדר ראוי לחול בדעת שלמה.

פתח וחרטה — שני יסודות ההתרה

ההתרה נעשית באחת משתי דרכים עיקריות:

• פתח — שהחכם מוצא טעם או נסיבה שאילו ידע אותם הנודר בשעת הנדר, לא היה נודר כלל. למשל, אם נדר מחמת כעס ונודע לו אחר כך שטעה, זהו פתח לעקור את הנדר.
• חרטה — שהנודר מתחרט על עצם הנדר ואומר שאילו היה יודע שיתחרט כל כך, לא היה נודר מתחילה. גם זו דרך מקובלת להתרה, אף שיש בה דקויות.

החכם שומע את דברי הנודר, ובמקום שמצא פתח או חרטה ראויים, אומר שלוש פעמים "מותר לך" או "מחול לך", וכך נעקר הנדר.

נדרים שאין מתירים אותם

לא כל נדר ניתן להתרה. יש כמה סוגי התחייבויות שאין החכם יכול או רשאי להתיר:

• נדר או שבועה שנעשו כדי לקיים מצווה — כגון שנשבע לקיים את התורה — אין מתירים, שהרי הוא מושבע ועומד מהר סיני.
• נדר שיש בו פגיעה בזכות הזולת, כגון נדר לטובת אדם אחר, אין מתירים אלא בפני אותו אדם או בהסכמתו, שכן הדבר נוגע לזכותו.
• שבועה שנשבע לחברו בנוגע לממון או להבטחה, צריך לעתים את נוכחות החבר בשעת ההתרה.

סדר ההתרה הנהוג

בנוסח התרת הנדרים המקובל, הנודר מבקש מן השלושה להתיר לו את כל מיני הנדרים, השבועות, החרמות והקבלות הטובות שקיבל על עצמו, בין בלשון נדר בין בלשון שבועה, ומוסר מודעה שכל נדר שיידור בעתיד יהיה בטל. ואף שמועילה התרה זו לנדרים ששכח, יש להדגיש שאינה מועילה לנדר שזוכרו או לנדר שעשה לטובת חברו. כן מקובל בכל העדות, אשכנזים וספרדים כאחד, אף שיש שינויי נוסח קלים בין הקהילות.

עצם קיומו של מנגנון ההתרה מלמד על חכמת התורה: מצד אחד היא מחייבת את האדם בדיבורו ומחנכת אותו לאחריות, ומצד שני היא פותחת פתח לתיקון למי שטעה או נחפז. אך הדרך הטובה ביותר נשארת להיזהר מלכתחילה ולא להיכנס לנדרים שצריך להתירם.

למעשה יש להתייעץ עם רב מוסמך.