השבת גזל ועבירות שבין אדם לחברו — אין כפרה בלי ריצוי

כלל גדול לימדונו חכמים: יום הכיפורים מכפר על עבירות שבין אדם למקום, אך על עבירות שבין אדם לחברו אין יום הכיפורים מכפר עד שירצה את חברו. כלל זה משנה לחלוטין את אופן התשובה על פגיעה בזולת. במאמר זה נברר את הלכות התשובה על עבירות שבין אדם לחברו, ובמיוחד דין השבת גזל.

היסוד — אין כפרה בלי ריצוי

השולחן ערוך מביא להלכה את דברי המשנה, שעבירות שבין אдam לחברו אין יום הכיפורים מכפר עד שירצה את חברו. הטעם פשוט: כל זמן שהנפגע סובל ולא נתפייס, החטא עומד במקומו. אין הקב"ה מוחל על עוול שנעשה לזולת בטרם תוקן העוול עצמו ופויס הנפגע.

מכאן עולה כי אדם המבקש להיכנס ליום הכיפורים נקי, חייב להקדים ולתקן את כל מה שפגע בו בזולתו — בין בממון, בין בכבוד, ובין בצער.

השבת גזל וממון

בעבירות של ממון, אין די בחרטה ובווידוי — חייב הגזלן להשיב את הגזלה לבעליה. כל עוד הממון בידו, אין תשובתו מתקבלת. כמה כללים נאמרו בזה:

• חייב להשיב את עצם הגזלה אם היא קיימת; ואם נאבדה או נשתנתה, משלם את דמיה.
• אם אינו יודע ממי גזל, או שגזל מרבים ואינו יכול להשיב לכל אחד, יש בכך דינים מיוחדים שצריך לברר אצל מורה הוראה.
• גם פגיעות ממוניות עקיפות, כגון נזק או הונאה במסחר, טעונות תיקון והשבה.

הפוסקים הדגישו שזהו אחד הדברים הקשים ביותר לאנשים, שכן השבת ממון כרוכה בויתור ממשי. אך זהו תנאי שאין לו תחליף — בלעדיו אין התשובה שלמה.

פיוס על פגיעה בכבוד ובצער

לא רק ממון טעון תיקון, אלא גם פגיעה בכבוד הזולת, בושה שגרם לו, או צער שהסב לו. בכל אלו חייב לפייס את הנפגע ולבקש ממנו מחילה. השולחן ערוך מלמד שצריך לרצותו, ואם לא נתפייס בפעם הראשונה, יחזור פעם שנייה ושלישית.

הפוסקים נתנו בזה כללים:

• מביא עמו אנשים שיבקשו עליו אם הנפגע אינו מתרצה ביחיד.
• אם ביקש מחילה שלוש פעמים בכנות ולא נתרצה, ברוב המקרים אין עליו חיוב נוסף, אך יש בזה פרטים.
• הנפגע מצדו אינו ראוי שיהיה אכזרי ולא ימחול, אלא ראוי לו למחול בלב שלם כשמבקשים ממנו כראוי.

פגיעה בכבוד שאי אפשר להשיב

יש פגיעות שאי אפשר לתקנן באופן מלא, כגון מי שסיפר לשון הרע על חברו וכבר התפשט הדבר, או מי שביזה אדם שכבר נפטר. בכל אלו יש דרכים מיוחדות לתיקון — לעתים על ידי בקשת מחילה במקום שבו פגע, ולעתים על ידי השתדלות לתקן את הרושם שנוצר. הדינים מורכבים, וצריך לבררם אצל רב.

הקדמת התיקון לפני יום הכיפורים

נהגו ישראל לבקש מחילה זה מזה בערב יום הכיפורים, כדי להיכנס ליום הקדוש נקיים מעבירות שבין אדם לחברו. מנהג נאה הוא, אך אסור שיהפוך לטקס ריק. הבקשה צריכה להיות כנה, ולפרט — לפחות בלב — את הפגיעה המסוימת שעליה מבקשים מחילה.

נמצא שהתשובה על עבירות שבין אדם לחברו דורשת אומץ ושפלות רוח: להכיר בפגיעה, לתקן את הנזק, ולבקש מחילה ממש. דווקא משום קושיה, מעלתה גדולה.

למעשה יש להתייעץ עם רב מוסמך.