הלכות כבוד ספר תורה ועלייה לתורה — קדושת התורה ומצוותיה

ספר התורה הוא החפץ הקדוש ביותר שבידי עם ישראל, ובו כתובים דברי אלוקים חיים. כבוד ספר התורה הוא ביטוי לכבוד נותן התורה, ולכן קבעה ההלכה דינים מפורטים בשמירה על קדושתו ובאופן ההתנהגות בשעת הוצאתו, קריאתו וגלילתו. העלייה לתורה נחשבת לכבוד גדול, ובה זוכה העולה להשתתף בברכת התורה ברבים ולהיות שותף בקריאת דבר ה׳ בציבור. חז״ל ראו בקריאת התורה בציבור המשך למעמד הר סיני, שבו נתגלה הקב״ה ונתן את תורתו לעמו.

קדושת ספר התורה וכבודו

השולחן ערוך (יורה דעה סימן רפב) קובע כי חייב אדם לנהוג כבוד גדול בספר תורה. כאשר רואים ספר תורה מיטלטל — עומדים מפניו, ומלווים אותו בעיניים עד שיגיע למקומו או ייעלם מן העין. אין לעמוד לפני ספר תורה כשאחוריו כלפיו, ואין לנהוג בו מנהג בזיון. אמרו חכמים שאסור לישב בפני ספר תורה, אלא אם כן הוא מונח במקום גבוה. הזהירות הזו נובעת מן ההכרה שהתורה היא חכמתו ורצונו של הבורא, וכבודה הוא כבוד שמים.

אמרו חכמים: כל המכבד את התורה גופו מכובד על הבריות, וכל המחלל את התורה גופו מחולל על הבריות.

כללי הכבוד המעשיים

• עמידה מפני הספר — כל הציבור עומד בשעת הוצאת ספר התורה מן ההיכל ובשעת הכנסתו.
• נשיקת הספר — נהגו לנשק את ספר התורה או להצמיד אליו את הטלית או היד ולנשקה, דרך חיבה וכבוד.
• איסור נגיעה בכתב — אין לגעת ביריעה הכתובה ביד חשופה, ולכן משתמשים ב״יד״ בשעת הקריאה.
• הגבהה וגלילה — המגביה מראה את הכתב לציבור, והם אומרים ״וזאת התורה אשר שם משה לפני בני ישראל״.
• ספר שנפל — הנוהג הרווח שהמפילו וכן הרואים מתענים, ויש שנותנים צדקה, וישאלו רב כיצד לנהוג.

סדר הוצאת ספר התורה

בעת פתיחת ההיכל אומר הציבור פסוקי ״ויהי בנסוע הארון״, ובשבת מוסיפים ״בריך שמיה״ מן הזוהר. ספר התורה נמסר לחזן ומובל בכבוד אל הבימה, כאשר העם מלווים אותו. הזהירות בכבוד המסלול והליווי היא חלק ממצוות כבוד התורה. נהגו שהעם עומדים עד שמניחים את הספר על הבימה, ויש שמנשקים אותו בעברו לידם דרך חיבה.

העלייה לתורה וברכותיה

העולה לתורה מברך לפני הקריאה ״ברכו את ה׳ המבורך״, והציבור עונה, ואחר כך ״אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו״. לאחר הקריאה מברך ״אשר נתן לנו תורת אמת וחיי עולם נטע בתוכנו״. בברכות אלו יש להיזהר לאומרן בקול שהציבור ישמע כדי שיענו אמן. העולה לתורה מקיים בכך ברכת התורה ברבים, וזכות גדולה היא לו להיות שליח הציבור בקריאת דבר ה׳.

הנהגות העולה לתורה

• העולה אוחז בעצי החיים בשעת הברכה, ויש נוהגים לאחוז ולנשק תחילה במקום שיקראו בו.
• בשעת הברכה הופך העולה מעט את פניו לצד או עוצם עיניו, שלא ייראה כמברך מן הכתב.
• העולה קורא בלחש עם הבעל קורא, שהברכה לא תהיה לבטלה על קריאה שאינו שומע.
• אין לצאת מבית הכנסת בין גברא לגברא בשעה שספר התורה פתוח.
• בשעת הברכה יגלול מעט את היריעה או יסיט מבטו, ומנהגים שונים בזה לפי העדות.

סדר העולים וקדימה

ההלכה קבעה סדר קדימה בעליות: ראשון עולה כהן, אחריו לוי, ואחר כך ישראל, שנאמר ״וקידשתו״ — לפתוח ראשון בכל דבר שבקדושה. במקום שאין כהן — עולה ישראל במקומו, ואין לוי עולה ראשון במקום כהן. שביעי ומפטיר נחשבים לעליות מכובדות, וכן ״שלישי״. חתן, בעל שמחה, אבל ביום היארצייט, בעל ברית ובר מצווה — יש להם דיני קדימה על פי המנהג. מספר העולים משתנה לפי היום: בשני ובחמישי ובמנחת שבת שלושה, בראש חודש ובחול המועד ארבעה, ביום טוב חמישה, ביום הכיפורים שישה, ובשבת שבעה.

הקריאה והזהירות בטעויות

הבעל קורא צריך לקרוא בדיוק על פי הכתב והטעמים, שכל תיבה שנשתנתה עלולה לשנות את המשמעות. אם טעה בדבר המשנה את המשמעות — חוזר ומתקן, ואם הטעות אינה משנה משמעות, נחלקו הפוסקים אם חוזרים. משום כך נהוג שאדם הבקי עומד לצד הקורא ומגיה אותו. אם נמצאה טעות בספר התורה באמצע הקריאה — יש דינים מפורטים אימתי מוציאים ספר אחר, ובאיזה שלב, וישאלו בזה רב מורה הוראה.

מצוות כתיבת ספר תורה

מצוות עשה מן התורה על כל איש מישראל לכתוב לעצמו ספר תורה, שנאמר ״ועתה כתבו לכם את השירה הזאת״. אמרו חכמים שאף אם ירש אדם ספר תורה מאבותיו — מצווה שיכתוב משלו. הכותב ספר תורה כאילו קיבלו מהר סיני, ואפילו תיקן בו אות אחת מעלה עליו הכתוב כאילו כתבו כולו. משום כך נהגו רבים להשתתף בכתיבת ספר תורה או לרכוש בו אותיות, ולתקן ספרים פסולים כדי להכשירם לקריאה. ספר תורה שנמצא בו פסול אינו קדוש בקדושת ספר תורה כשר לעניין הקריאה, אך אין לנהוג בו בזיון עד שיתוקן, וגונזים אותו אם אינו ניתן לתיקון.

הגבהה וגלילה וכבודן

המגביה את ספר התורה — מצווה גדולה בידו, ואמרו חז״ל שהמגביה נוטל שכר כנגד כולם. הוא פותח את היריעה ומראה את הכתב לכל הציבור, וכולם, אנשים ונשים, מביטים בכתב ואומרים ״וזאת התורה״. הגולל את הספר יעשה זאת בזהירות, ויסגור את היריעה מבחוץ שלא יהיו התפירות והכתב לצד פנים. יש לגלול במקום התפר כדי שלא ייקרע, וזהירות זו היא מכבוד הספר. בני עדות המזרח נוהגים להגביה קודם הקריאה, ובני אשכנז לאחריה, וכל אחד ינהג כמנהג אבותיו.

הדרכה מעשית

למעשה ינהג הציבור כך: יעמדו בהוצאת הספר ובהכנסתו, וימנעו משיחה בשעת הקריאה שהיא מן החמורות. העולה לתורה יברך בקול, יקרא בלחש עם הבעל קורא, ולא יעזוב את הבימה עד שיסיים העולה שאחריו את ברכתו. יש להקפיד לענות ״ברוך ה׳ המבורך לעולם ועד״ ולענות אמן על הברכות. ראוי לשמוע את הקריאה במלואה ולעקוב אחריה, שכן תקנת עזרא היא שישמעו ישראל תורה בקביעות. כמו כן ראוי ללמד את הילדים לנשק את הספר ולעמוד מפניו, כדי להשריש בהם את כבוד התורה מגיל צעיר.

סיכום

כבוד ספר התורה והעלייה אליו הם מן הביטויים המרכזיים לאהבת התורה ולקדושתה בחיי הקהילה. כאשר אדם עומד מפני הספר, מברך עליו בכוונה, ונזהר מכל מנהג בזיון — הוא מכבד את נותן התורה ומגלה את חשיבותה בעיניו. שמירת ההלכות הללו הופכת את קריאת התורה בציבור למעמד של קדושה המחבר את הדור אל מעמד הר סיני, ומחדש בכל שבוע ושבוע את קבלת התורה בלב ישראל.