הלכות בית הכנסת וקדושתו

בית הכנסת נקרא ״מקדש מעט״, על שם הפסוק ״ואהי להם למקדש מעט בארצות אשר באו שם״. הוא המקום שבו מתקבצים ישראל לתפילה, לקריאת התורה ולעבודת ה׳ שבלב, ולכן חלה עליו קדושה יתירה. אמרו חכמים שהשכינה שורה בבית הכנסת בשעת התפילה, וכל הנוהג בו קלות ראש כאילו פוגם בכבוד שמים. במאמר זה נבאר את דיני קדושת בית הכנסת וההנהגות הראויות בו, על פי שולחן ערוך אורח חיים סימנים ק״נ-קנ״א.

שורש הדין - קדושת המקדש מעט

קדושת בית הכנסת נלמדת מכמה מקורות. חכמים דרשו שבית הכנסת הוא מקדש מעט בזמן הגלות, ולכן יש לנהוג בו כבוד כעין המקדש. הרמב״ם מונה את ההנהגות המחייבות מדין קדושת המקום, וקבע שאין נוהגים בבתי כנסת קלות ראש. הקדושה חלה גם על בית המדרש, ובית המדרש קדוש אף יותר מבית הכנסת, לפי שתלמוד תורה גדול.

הנהגות ראויות בבית הכנסת

יש לנהוג בבית הכנסת ביראה ובכבוד, וכפי שקבעו הפוסקים:

• יש להיכנס בכובד ראש, ולנהוג בו כבוד כמי שעומד לפני המלך.
• ראוי לרוץ בבואו לבית הכנסת (מרוב חיבת המצווה), אך לצאת ממנו בנחת.
• אין לנהוג בו קלות ראש - שחוק, ליצנות ושיחה בטלה.
• ראוי לקבוע מקום קבוע לתפילה, כאברהם אבינו שקבע מקום לתפילתו.
• יש לשמור על ניקיון המקום וכבודו, ולא להיכנס בבגדים מלוכלכים או בזוהמה.

איסורי הזלזול והשימוש

קדושת בית הכנסת אוסרת בו מעשים מסוימים, ובראשם:

• אכילה ושתייה של חול - אין אוכלים ושותים בבית הכנסת דרך חול. אולם תלמידי חכמים ומי שעוסק בצרכי מצווה, וכן סעודת מצווה, הותרו בפרטים מסוימים.
• שינה - אין ישנים בבית הכנסת שינת קבע. בבית המדרש הקילו לתלמידי חכמים.
• מלאכה וחשבונות של חול - אין עושים בו מלאכת חול ואין מחשבים בו חשבונות של ממון, אלא חשבונות של מצווה כצדקה ופדיון שבויים.
• מעבר לקיצור דרך - אסור לעשות בית הכנסת קפנדריא, כלומר לעבור דרכו כדי לקצר את הדרך. מי שנכנס להתפלל - מותר לו לצאת בפתח השני.
• הספד - אין מספידים בו אלא הספד של אדם גדול בפני רבים.

דיני בניית בית הכנסת וכיוונו

אף בבניית בית הכנסת יש הלכות המבטאות את קדושתו:

• ראוי לבנות את בית הכנסת במקום הגבוה שבעיר, ושלא יהיה בית גבוה ממנו לשם דיורים.
• יש לפתוח בו חלונות, ונהגו שנים עשר חלונות, שהתפילה ראויה שתעלה דרך החלונות כלפי שמים.
• ההיכל (ארון הקודש) נקבע בכותל שכלפי ירושלים, וכלפי המקדש, כדי שהמתפללים יעמדו כנגד ירושלים.
• הבימה נקבעת באמצע בית הכנסת, שממנה קוראים בתורה ברוב הקהל.
• אין לנהוג זלזול בבית כנסת אף לאחר שחרב - קדושתו עומדת, ואין עושים במקומו מעשה בזיון.

מדרגות הקדושה ותשמישי הקדושה

לא כל תשמישי בית הכנסת שווים בקדושתם, ויש להבחין בין דרגות שונות. תשמישי קדושה - כגון ארון הקודש, מעיל ספר התורה והרימונים - קדושים יותר מתשמישי מצווה. ספר התורה עצמו הוא הקדוש שבכולם. כללים חשובים:

• מעלין בקודש ואין מורידין - מותר להעלות דבר לדרגת קדושה גבוהה יותר, אך אסור להורידו לדרגה נמוכה.
• תשמישי קדושה שבלו, כגון מעילי ספרי תורה ותפילין ישנים, טעונים גניזה ואין זורקים אותם לאשפה.
• אין נכנסים לבית הכנסת במקל, בתרמיל או באבק שעל הרגליים, מפני כבוד המקום.
• הנכנס לבית הכנסת ומצא ציבור מתפללים - יצטרף עמהם, ולא יעמוד בקרבתם לעסוק בחול.

מעלת התפילה בבית הכנסת

חכמים הפליגו במעלת התפילה דווקא בבית הכנסת עם הציבור, ואמרו שאין הקדוש ברוך הוא מואס בתפילת רבים. הקובע מקום קבוע לתפילתו - אלוקי אברהם יהיה בעזרו, ומי שיש לו בית כנסת בעירו ואינו נכנס בו להתפלל נקרא ״שכן רע״. אף מי שאנוס ומתפלל בביתו, ישתדל להתפלל בשעה שהציבור מתפלל. כל אלו מלמדים שבית הכנסת אינו רק מבנה, אלא מוקד חיי הקהילה ועבודת ה׳ שבציבור.

שאלות נפוצות

האם מותר לדבר בבית הכנסת בענייני חול?

שיחת חול בבית הכנסת נחשבת פגיעה בכבוד המקום, ובפרט בשעת התפילה וקריאת התורה שהיא איסור חמור המפריע לרבים. אף שלא בשעת התפילה ראוי למעט בשיחה בטלה, ולהרבות בדברי תורה ותפילה.

מה דין טלפון נייד בבית הכנסת?

אף שלא נזכר בשולחן ערוך במפורש, על פי יסודות ההלכה יש להשתיק את הטלפון ולהימנע משיחות של חול, מפני כבוד המקום וכדי שלא להפריע למתפללים. שיחה של חול בקול בבית הכנסת היא זלזול בקדושתו.

מה עושים בבית כנסת ישן שנהרס או נמכר?

קדושת בית הכנסת אינה פוקעת מאליה. מכירת בית כנסת טעונה תנאים הלכתיים (כגון החלטת בני העיר), ואף לאחר מכן יש דברים שאין עושים במקומו. את תשמישי הקדושה שבו, כגון ארון וספרי תורה, אין מבזים, אלא גונזים או נוהגים בהם כדין.

האם מותר להיכנס לבית הכנסת לצורך חול, כגון להתחמם מן הגשם?

מי שנכנס לבית הכנסת אך ורק לצרכו, יאמר בו דבר תורה או פסוק, או יתפלל, כדי שלא ייראה כמשתמש בקדושה לצרכי חול בלבד.

האם מותר לילדים קטנים לשחק בבית הכנסת?

קלות ראש ומשחק בבית הכנסת אינם ראויים, ויש לחנך את הילדים לכבד את המקום. עם זאת, נהגו להביא ילדים לבית הכנסת כדי לחנכם לתפילה ולהרגילם בקדושה, ובלבד שיהיו במקום שאינם מפריעים לציבור. הבאת קטן שעדיין אינו מבין לשמור על כבוד המקום, ומטריד את המתפללים, אינה מן הראוי, וטוב שההורה ישגיח עליו.

סיכום

בית הכנסת הוא מקדש מעט שקדושתו מחייבת יראה וכבוד. יש לנהוג בו בכובד ראש, למעט בשיחה בטלה, ולהימנע מאכילה, שינה, מלאכה ומעבר לקיצור דרך. בניית בית הכנסת נעשית במקום גבוה, עם חלונות, כשהארון פונה לירושלים והבימה באמצע. קדושתו עומדת אף לאחר חורבנו. השמירה על כבוד בית הכנסת היא ביטוי ליראת שמים ולהכרה שהמקום מקום השראת שכינה.