הלוויתן: הענק שבים ומשמעותו במקורות ישראל

בין כל יצורי הים בולטים במיוחד הענקים שבהם — בעלי החיים הגדולים ביותר שברא הבורא בעולמו. במקרא נזכר הלוויתן בכמה מקומות, ובספר תהלים נאמר: "זֶה הַיָּם גָּדוֹל וּרְחַב יָדָיִם... לִוְיָתָן זֶה יָצַרְתָּ לְשַׂחֶק בּוֹ" (תהלים ק"ד). הכתוב מציג את הענק הימי לא כיצור מאיים, אלא כברייה שהבורא יצר ומשגיח עליה כעל כל מעשי ידיו.

הגדול שבברואי הים

בעולם החי המוכר לנו, היונקים הגדולים שבים עולים בגודלם אף על בעלי החיים הגדולים שביבשה. גופם ארוך ביותר ומשקלם כבד מאוד. עם זאת, ראוי להיזהר מלמסור מספרים מדויקים שאיני בטוח בהם; די לנו לדעת שמדובר ביצורים שגודלם עצום ומעורר השתאות בכל מי שזוכה לראותם.

מפליא הדבר, שדווקא יצורי ענק אלה ניזונים פעמים רבות מיצורים זעירים ביותר המצויים במים בכמויות אדירות. הענק הגדול שב בריאה מתקיים מן הקטן שבברואים. יש בכך לימוד נפלא: אין דבר בטל בבריאה, ואף הקטן והבלתי נראה ממלא תפקיד מרכזי בקיומם של הגדולים.

נושמים אוויר בלב ים

אחד הפרטים המופלאים ביצורי ים גדולים אלה הוא שרבים מהם, אף שכל חייהם בתוך המים, נושמים אוויר ככל יצורי היבשה. מעת לעת הם עולים אל פני המים, שואפים אוויר, ושבים אל המעמקים. הם אינם דגים, אלא יונקים — מולידים את צאצאיהם ומיניקים אותם.

בריאה זו מלמדת על גמישות החכמה האלוקית. הבורא לא כבל את עצמו בתבנית אחת, אלא ברא יצור הנושם אוויר אך חי במים, השוחה כדג אך מולד ומיניק כיונק. הגבולות שאנו מציבים בין "חיות יבשה" ל"דגי ים" אינם מגבילים את הבורא.

הלוויתן בדברי חז"ל

חז"ל הרבו לדבר על הלוויתן, ובלשון המדרש והאגדה הוא מסמל את גדולת מעשי הבריאה ואת השכר הצפון לצדיקים לעתיד לבוא. נאמר במסורת על "סעודת הלוויתן" שתהיה לצדיקים. ראוי לדעת שדברי אגדה אלה נושאים בתוכם רבדים עמוקים, ורבים מן הראשונים ביארו אותם כמשלים לעניינים רוחניים נשגבים, ולא בהכרח כפשוטם הגשמי. אין כאן מקום להאריך בפרטים, אך עצם העובדה שחז"ל בחרו ביצור הגדול שבים כסמל, מלמדת על מקומו המיוחד בהתבוננות האמונית.

"לשחק בו" — שמחת הבורא בעולמו

הביטוי "לִוְיָתָן זֶה יָצַרְתָּ לְשַׂחֶק בּוֹ" טעון משמעות עמוקה. הבורא ברא בעולמו אף יצורים שאינם משמשים את האדם במישרין, יצורים החיים במרחבי הים הרחוקים שאדם כמעט אינו מגיע אליהם. מציאותם מלמדת שהבריאה אינה סובבת כולה סביב צורכי האדם בלבד; יש בה שפע, רוחב ויופי שכל כולם כבוד הבורא.

כשאנו לומדים על הענקים שבים, אנו נפגשים עם גדולה שאין לנו אחיזה בה מן הניסיון היומיומי. דווקא מתוך הקטנות שלנו מול גודלם, ומול הים האדיר שבו הם חיים, מתעוררת בלב יראת הרוממות. "מָה גָּדְלוּ מַעֲשֶׂיךָ ה' מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבֹתֶיךָ".