הלב — המשאבה שאינה נחה לעולם

שריר אחד, עבודה בלי הפסקה

הלב הוא אחד האיברים המרשימים ביותר בגוף האדם. זהו שריר חלול בגודל אגרוף בקירוב, השוכן בחזה בין שתי הריאות, ומשקלו אצל אדם בוגר כשלוש מאות גרם בלבד. למרות גודלו הצנוע, מוטלת עליו אחריות עצומה: להזרים דם אל כל תא ותא בגוף, מקצות האצבעות ועד שורשי השיער. הלב פועם ברציפות מן הרגע שבו מתפתח העובר ברחם אמו ועד סוף ימי האדם, בלא חופשה ובלא הפסקה.

קצב הפעימות אצל אדם בוגר במנוחה נע בדרך כלל בין שישים למאה פעימות בדקה. אם נחשב כמה פעימות מבצע הלב במשך חיים שלמים, נגיע למספרים שקשה לתפוס: עשרות מיליוני פעימות בכל שנה, ומעל לשניים-שלושה מיליארד פעימות במהלך חיים ארוכים. בכל פעימה כזו נדחף הדם מתוך חדרי הלב אל העורקים בכוח מספיק כדי לדחוף אותו דרך רשת ענפה של כלי דם.

ארבעה חדרים ומערכת שסתומים

הלב בנוי מארבעה חללים: שתי עליות בחלקו העליון ושני חדרים בחלקו התחתון. הצד הימני של הלב מקבל דם שחזר מן הגוף, דל בחמצן, ושולח אותו אל הריאות כדי שייטען מחדש בחמצן. הצד השמאלי מקבל את הדם המחומצן מן הריאות ודוחף אותו אל כל הגוף. החדר השמאלי, שעליו מוטל לדחוף את הדם אל המרחקים הגדולים, הוא בעל הדופן השרירית העבה ביותר.

בין החללים השונים ובמוצא העורקים הגדולים מצויים שסתומים — מסתמים — הנפתחים ונסגרים בכל פעימה ומונעים מן הדם לזרום לאחור. הצליל המוכר של פעימות הלב, אותו ניתן לשמוע באמצעות מכשיר ההאזנה אצל הרופא, נוצר בעיקר מסגירת המסתמים הללו.

מערכת חשמלית פנימית

אחת התכונות המופלאות של הלב היא יכולתו לפעום מכוח עצמו. בתוך שריר הלב קיים אזור קטן של תאים מיוחדים המתפקד כקוצב טבעי, המשגר אותות חשמליים סדירים הגורמים לשריר להתכווץ בקצב מתואם. מערכת זו פועלת באופן אוטונומי, אך מושפעת גם ממערכת העצבים ומחומרים בגוף, ולכן הלב מאיץ בעת מאמץ או התרגשות ומאט במנוחה.

רשת כלי הדם

הדם הנדחף מן הלב זורם ברשת עצומה של כלי דם: עורקים גדולים המתפצלים לעורקים קטנים יותר, עד לנימים הדקיקים מאוד, שקוטרם קטן עד כדי כך שתאי הדם עוברים בהם כמעט אחד-אחד. דרך דפנות הנימים הדקות מתרחש החילוף החיוני — חמצן וחומרי מזון עוברים אל התאים, ותוצרי הפסולת נאספים ומפונים. אילו היינו פורשים את כל כלי הדם של אדם בוגר זה אחר זה, היו מגיעים לאורך כולל אדיר, הנמדד באלפי קילומטרים רבים.

הדם עצמו נושא בתוכו תאי דם אדומים המכילים חלבון בשם המוגלובין, הקושר אליו את החמצן ומעניק לדם את צבעו האדום. לצידם פועלים תאי דם לבנים, חיילי מערכת החיסון, וכן טסיות הדם המסייעות בעצירת דימומים.

נפלאות הבריאה

כאשר אדם מתבונן בסדר המופלא הזה — משאבה הפועלת ללא הרף, מערכת שסתומים מדויקת, ורשת מסועפת המגיעה לכל פינה בגוף — קשה שלא לחוש התפעלות עמוקה. חכמינו עמדו על כך שבכל נשימה ובכל פעימה מתחדש החסד שבקיום הגוף. ברכת "אשר יצר", שאותה תיקנו חכמים, מבטאת בדיוק את ההכרה הזו: שמירת מערכת מורכבת של חללים ונקבים, שאם תיפול בה תקלה אין הגוף יכול להתקיים. ההתבוננות במבנה הלב ובפעולתו מעמיקה את ההודיה לבורא על מנגנון נפלא הפועם בתוכנו בלי שניתן לכך את הדעת.