הזרע הנובט: חיים גנוזים בגרגיר קטן

הזרע הוא אחד הפלאים הגדולים בטבע. גרגיר קטן, יבש וקשה, נראה כחסר חיים. אך כשהוא נטמן באדמה לחה ומקבל מים וחום, מתחילים בתוכו תהליכי חיים: הוא מנפח, הקליפה נבקעת, ושורש זעיר יוצא כלפי מטה ונבט עולה כלפי מעלה. מן הגרגיר הקטן צומח צמח שלם, ולעתים עץ גדול הנושא פירות לדורות.

הכול ארוז מראש

בתוך הזרע הזעיר טמון כל המידע הדרוש לבניית הצמח כולו - צורת העלים, גובה הגזע, צבע הפרח וטעם הפרי. הזרע נושא בתוכו גם מזון ראשוני שיזין את הנבט עד שיוכל להזין את עצמו מן השמש ומן האדמה.

במקרא

ביום השלישי למעשה בראשית נאמר: "תַּדְשֵׁא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע, עֵץ פְּרִי עֹשֶׂה פְּרִי לְמִינוֹ אֲשֶׁר זַרְעוֹ בוֹ" (בראשית א, יא). הבורא טבע בכל זרע את כוח הצמיחה למינו, וכך נמשכת הבריאה עד היום.

המסר האמוני

בעל 'חובות הלבבות' בשער הבחינה מלמד לראות בכל תהליך טבעי את יד הבורא. הזרע הנובט הוא אות לתחיית החיים מתוך מה שנראה מת - חז"ל ראו בכך אף רמז לתחיית המתים. מי נטע בגרגיר הקטן את כל סוד הצמיחה? כל זרע שנובט הוא נס מתחדש המעיד על חכמת הבורא. ובמובן עמוק, גם בלב האדם טמונים זרעים של טוב - וכשנשקה אותם בתורה ובמעשים, יצמחו ויישאו פרי.