האוזן — מסע הצליל אל תוך הראש

יותר משמיעה בלבד

האוזן היא איבר מופלא הממלא שני תפקידים חיוניים: היא מאפשרת לנו לשמוע, והיא גם אחראית במידה רבה על תחושת שיווי המשקל שלנו. רוב מבנה האוזן נסתר מן העין, עמוק בתוך עצם הראש, ושם מתרחשים תהליכים מדויקים ההופכים רעידות אוויר פשוטות לחוויית שמיעה עשירה.

שלושה חלקים

האוזן מחולקת לשלושה אזורים עיקריים. האוזן החיצונית כוללת את החלק הנראה לעין ואת התעלה המובילה פנימה; היא אוספת את גלי הקול ומכוונת אותם פנימה. בקצה התעלה מצוי עור התוף, קרום דק הנע ברעידות כאשר מגיעים אליו גלי קול.

מאחורי עור התוף נמצאת האוזן התיכונה, חלל קטן ובו שלוש עצמות זעירות — העצמות הקטנות ביותר בגוף האדם. שלוש העצמות מחוברות זו לזו בשרשרת, ומעבירות את רעידות עור התוף הלאה אל פנים האוזן, תוך הגברתן.

השבלול — מקום הפלא

בעומק, באוזן הפנימית, שוכן מבנה מסולסל הקרוי שבלול בשל צורתו. השבלול מלא נוזל, ובתוכו מצויים תאי שיער זעירים ורגישים מאוד. כאשר העצמות הקטנות מעבירות את הרעידות אל השבלול, הנוזל שבתוכו נע, ותנועה זו מרעידה את תאי השיער. תאים אלה הופכים את התנועה המכנית לאות חשמלי, הנשלח דרך עצב השמיעה אל המוח.

מופלא הדבר שתאי שיער שונים בשבלול רגישים לתדרים שונים — צלילים גבוהים ונמוכים מפעילים תאים באזורים שונים. כך מבחין המוח בין צליל דק לעבה, ובכך מתאפשרת ההבחנה העשירה בין קולות, מילים ומנגינות.

השמיעה נוצרת במוח

כמו בראייה, גם בשמיעה האיבר עצמו אינו "שומע". האוזן הופכת את גלי הקול לאותות, אך המשמעות נוצרת במוח. אזור מיוחד במוח מקבל את האותות, מפענח אותם, ומבחין בין רעש לדיבור, בין קול מוכר לקול זר, ובין צלילים שונים. בעזרת שתי האוזניים יכול המוח אף לאמוד מהיכן מגיע הקול, שכן הוא משווה את ההבדלים הזעירים בזמן ובעוצמה שבהם מגיע הצליל לכל אוזן.

שיווי המשקל

בסמוך לשבלול מצוי מבנה נוסף האחראי על שיווי המשקל. הוא כולל תעלות מלאות נוזל הערוכות בכיוונים שונים. כאשר אנו מזיזים את ראשנו, הנוזל שבתעלות נע, ותאים רגישים חשים בתנועה ומדווחים למוח על מצב הראש ועל תנועתו. מידע זה, יחד עם מידע מן העיניים ומן הגוף, מאפשר לנו לעמוד, ללכת ולנוע מבלי ליפול. כאשר מערכת זו מופרעת, אנו חשים סחרחורת.

הפלא שבשמיעה

כוח הדיבור והשמיעה הוא מן הדברים שייחדו את האדם, וחכמינו עמדו על מעלתו. באמצעות השמיעה אנו לומדים תורה, מקשיבים זה לזה ונקשרים בקשרי משפחה וחברה. ההתבוננות בדרך שבה רעד עדין של אוויר הופך, דרך שרשרת מבנים זעירים ומדויקים, לקול ברור ומובן, מגלה עומק נפלא בבריאה. מערכת קטנה ונסתרת זו, החבויה בתוך עצם הראש, מעניקה לנו את היכולת לשמוע, להבין ולתקשר, ועל כך ראוי להכיר טובה.