דין שני עדים — מדוע נצרכים שניים להכרעת הדין

אחד מיסודות המשפט העברי הוא הכלל 'על פי שני עדים או שלושה עדים יקום דבר'. עדות יחיד אינה מספיקה להכריע דין ממון או דין נפשות או להעניש, ורק עדותם של שני עדים כשרים יוצרת בירור משפטי מחייב. עניין זה נדון בהרחבה בשולחן ערוך חושן משפט ובדברי הרמב"ם בהלכות עדות, והוא יסוד גדול בכל מערכת הדין.

היסוד מן התורה

התורה קבעה שאין אדם נענש ואין דבר מתברר אלא על פי שני עדים. שני העדים אינם רק 'שתי הוכחות', אלא יחידה משפטית אחת — 'כת עדים' — שעדותם מצטרפת לבירור אחד. משום כך, אם אחד מהם נמצא פסול או קרוב, יש לכך השלכה על כל הכת, בפרטים שנתבארו בפוסקים.

תנאי הצטרפות העדים

כדי ששני עדים יצטרפו לעדות אחת, נדרשים כמה תנאים:

• ששניהם ראו את המעשה, ולא שאחד ראה חלק ואחד ראה חלק אחר ללא חפיפה.
• שעדותם מכוונת זה לזה בעיקרי הדברים.
• ששניהם כשרים לעדות, שכן עד פסול אחד עלול לפסול את כל הכת לפי הכללים.

יש פרטים רבים בשאלה מתי נחשבים שניים כ'רואים יחד' ומתי כל אחד עדות נפרדת, והדבר תלוי בנסיבות הראייה.

הכחשה בין העדים

אם שני העדים סותרים זה את זה בעיקר העדות, עדותם בטלה, שכן אין כאן בירור. אך אם הסתירה היא רק בפרטים צדדיים שאינם נוגעים לעיקר, יש לדון בכל מקרה לגופו אם הדבר פוגם בעדות. הפוסקים הבחינו בין 'הכחשה' בעיקר הדבר לבין שינוי בפרטים שוליים.

עדות מיוחדת

כאשר כל עד ראה את המעשה בנפרד מחברו, באופן שלא היו ביחד בשעת הראייה, יש דין מיוחד שנתבאר בפוסקים אם הם מצטרפים. הדבר תלוי בסוג הדין ובנסיבות, ויש בו מחלוקות ראשונים. אין להקיש ממקרה אחד למשנהו.

כוחה של עדות שני עדים

כאשר באים שני עדים כשרים ומעידים עדות מכוונת, בית הדין מקבל את עדותם כבירור גמור, ואין צורך בהוכחות נוספות. כוחה של עדות זו גדול עד שאף אם בעל הדין טוען טענה אחרת, עדות העדים מכריעה — בכפוף לכללי קבלת העדות ולבדיקת העדים.

ראוי לסיים בהדגשה: סדרי קבלת עדות, בדיקת העדים בחקירות ודרישות, וכללי ההצטרפות וההכחשה — כל אלה מסורים לבית דין מוסמך. אדם פרטי אינו יכול להכריע ענייני ממון על סמך הבנה כללית של דין שני עדים.

למעשה יש להתייעץ עם רב מוסמך.