
בלעם בא לקלל, ויצאה מפיו אחת הברכות היפות בתורה. גם פה הקללה נהפכה לברכה.
בלק מלך מואב שוכר את בלעם הקוסם לקלל את ישראל. אך בכל פעם שפותח בלעם את פיו לקלל, יוצאת מפיו ברכה: "מָה אֶקֹּב לֹא קַבֹּה אֵל" (במדבר כג, ח). הקדוש ברוך הוא הופך את הקללה לברכה. אין כוח בעולם שיכול לקלל את מי שה' לא קילל.
הברכה המפורסמת ביותר יוצאת מפי בלעם דווקא: "מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב מִשְׁכְּנֹתֶיךָ יִשְׂרָאֵל" (במדבר כד, ה). חז"ל למדו שראה בלעם שאין פתחי האהלים מכוונים זה מול זה — מתוך צניעות וכבוד הדדי. הקדושה של ישראל ניכרת בדבר היומיומי ביותר: באופן שבו בנויים בתיהם, בכבוד שהם רוחשים לפרטיות הזולת.
מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב מִשְׁכְּנֹתֶיךָ יִשְׂרָאֵל (במדבר כד, ה)
בלעם היה בעל מדרגה נבואית גבוהה, אך מידותיו היו מקולקלות — חז"ל ייחסו לו עין רעה, רוח גבוהה ונפש רחבה. הניגוד בינו לבין אברהם אבינו מלמד שאין החכמה והנבואה לבדן עושות את האדם; המידות הן העיקר. אדם יכול לראות חזיונות נשגבים ועדיין להישאר נבל.
וכאן לקח לדורות: הברכה האמיתית של ישראל אינה במה שאומרים עליהם אחרים, אלא במה שהם באמת — בצניעותם, באהבתם זה לזה, ובאהליהם הטהורים. גם פיו של אויב מוכרח להודות באמת הזו.
פרשת שבוע
פרשת שבוע
פרשת שבוע
פרשת שבועסיכום פרשת קרח עם מקורות: "כי כל העדה כלם קדשים", ניסיון הקטורת, "ותפתח הארץ את פיה", בני קרח שעשו תשובה, "ולא יהיה כקרח וכעדתו", המטה שפרח ועשרים וארבע מתנות כהונה.
מערכת להתענג · 07.10.26 · 9 ד׳
מבזק
מבזק
מבזק
מבזק
מבזק
מבזק