בדיקת פירות יבשים: תמרים, תאנים ומשמשים — פתיחה ובדיקה מבפנים

הפירות היבשים — תמרים, תאנים, משמשים, צימוקים ושזיפים מיובשים — נחשבים מן המאכלים הנוטים להתליע, במיוחד כאשר הם מאוחסנים זמן רב. מתיקותם ולחותם היחסית מהוות קרקע נוחה להתפתחות חרקים, ולעיתים החרק נמצא דווקא בתוך הפרי ולא על פניו, ולכן בדיקה חיצונית בלבד אינה מספקת.

מדוע הבדיקה מבפנים

בניגוד לירקות העלים שבהם החרק נמצא על פני העלה, בפירות היבשים החרק חודר לעיתים אל תוך הפרי וגדל בתוכו. בתמר עלול להימצא חרק סמוך לגרעין או בתוך הבשר, ובתאנה עלולים להימצא חרקים בתוך החלל הפנימי. לפיכך הדרך הנכונה לבדוק פירות אלו היא לפתוח כל פרי ולבדוק את תוכו בתאורה טובה.

בדיקת התמרים

התמרים דורשים פתיחה ובדיקה מבפנים, וזהו אחד הסימנים המובהקים לנגיעות:

• פותחים כל תמר לשניים ומוציאים את הגרעין.
• בודקים את הבשר הפנימי ואת המקום שסביב הגרעין.
• מחפשים חרקים, רימות, או נקבים וקורים המעידים על נגיעות.
• תמר שנמצא בו חרק או נקב חשוד יש להסירו.

בדיקת התאנים

התאנים היבשות נחשבות נגועות במיוחד, וקשה מאוד לבררן. החלל הפנימי של התאנה, על הגרעינים הזעירים שבו, מהווה מקום מסתור לחרקים. רבים מן הפוסקים מחמירים מאוד בתאנים יבשות, ויש שאינם מתירים לאכלן אלא מגידול ובדיקה מיוחדים. הרוצה לאכלן צריך לפתחן היטב ולבדוק את כל פנימיותן בתאורה חזקה.

משמשים, צימוקים ושזיפים

אף המשמשים, הצימוקים והשזיפים המיובשים עלולים להתליע. בודקים אותם בפתיחה ובהתבוננות בתוכם ובמקומות המקופלים. סימני נגיעות הם חרקים, קורים דקים, או מקומות שצבעם השתנה. צימוקים הדבוקים זה לזה יש להפרידם ולבדוק ביניהם, שכן בין הצימוקים מתקבצים החרקים.

השפעת האחסון והעונה

מצב הנגיעות בפירות היבשים תלוי מאוד במשך האחסון ובתנאיו. פרי טרי יחסית ונקי פחות נגוע מפרי שאוחסן חודשים רבים בחום ובלחות. כמו כן, פירות הנמכרים בהשגחה ובבדיקה נחשבים נקיים יותר, אך אף בהם ראוי לבדוק, שכן הנגיעות עלולה להתפתח לאחר הבדיקה תוך כדי האחסון בבית.

לסיכום: הפירות היבשים נבדקים בעיקר בפתיחתם ובבדיקת תוכם בתאורה טובה, שכן החרק נמצא לרוב בפנים. התאנים נחשבות נגועות במיוחד ודורשות זהירות יתרה. למעשה יש להתייעץ עם רב מוסמך.