בדיקת הסכין: כיצד בודק השוחט שאין פגימה בלהב

כלי השחיטה נקרא "חלף" או "סכין", ובדיקתו היא מיסודות השחיטה. סכין פגומה אינה חותכת חיתוך חלק אלא קורעת, ונמצא שהשחיטה כדרסה ופסולה. לכן חייב השוחט לבדוק את הסכין לפני השחיטה ואחריה. דיני הסכין מבוארים בשולחן ערוך יורה דעה סימן י"ח.

תכונות הסכין הכשרה

הסכין צריכה להיות:

• חלקה לגמרי — בלא פגם, גומה או בליטה בלהב.
• חדה — שתחתוך מאליה בלא דחיקה.
• ארוכה דיה — לכל הפחות פי שניים מרוחב צוואר הנשחט, כדי שאפשר יהיה להוליך ולהביא בלי לדרוס.
• בלא חוד — ראש הסכין לא יהיה מחודד כמחט, שמא יינעץ; נהגו שראש חלף השחיטה ישר ולא מחודד.

כיצד בודקים

בדיקת הסכין נעשית בהעברה עדינה של הציפורן והבשר על שלושת צדדיה — על חודה (פי הסכין) ועל שני צדדיה. השוחט מעביר את הציפורן לאורך הלהב, וגם את בשר האצבע, ומרגיש האם יש פגם. פגם הוא כל מקום שבו הציפורן "נתפסת" או שמרגישים בו חספוס וקטיעה זעירה.

הבדיקה נעשית בכוונה ובריכוז, ולא בחיפזון. נהגו לבדוק שלושה מעברים: על החוד, ועל שני הצדדים, מפני שפגם עלול להיות מורגש מצד אחד ולא מן השני. צריך להעביר את הציפורן בנחת לכל אורך הלהב, מן הקצה אל הקצה.

בדיקה לפני ואחרי

בודקים את הסכין קודם השחיטה כדי לוודא שהיא כשרה. אך גם לאחר השחיטה חוזרים ובודקים, מפני שייתכן שנפגמה בעצם הצוואר תוך כדי השחיטה. אם נמצאה פגומה לאחר השחיטה — יש לחשוש שנפגמה בעצם לפני גמר חיתוך הסימנים, והבהמה עלולה להיאסר. לכן הבדיקה שלאחר השחיטה חשובה לא פחות מזו שלפניה.

בבהמה שיש בה עצמות חזקות בצוואר, הסכנה לפגימה גדולה יותר, ולכן הבדיקה שלאחר השחיטה מתחייבת. אם בדק לפני ואחרי ומצא את הסכין חלקה — השחיטה כשרה לעניין זה.

פגימה כל שהיא

אפילו פגם קטן ביותר, שאינו נראה לעין אלא נרגש בציפורן, פוסל את הסכין. החמירו בכך מאוד, מפני שפגם זעיר כבר הופך את החיתוך לקורע. לכן נדרשת רגישות אצבע מיומנת, והשוחטים מתאמנים שנים על בדיקה זו.

יש להוסיף שהשחזת הסכין והחלקתה היא אומנות בפני עצמה, ושוחט מקצועי משקיע זמן רב בהכנת הלהב עד שהוא חלק וחד לגמרי.

בדיקת הסכין מבטאת את עומק הזהירות בשחיטה: דבר זעיר שאינו נראה לעין יכול להפוך בהמה כשרה לנבלה. על כן נדרש השוחט להיות ירא שמים, מיושב בדעתו, ובקי במלאכתו.

הדברים כלליים ואינם הוראה למעשה. למעשה יש להתייעץ עם רב מוסמך.