
הסבר יסודי על ארבעת הצומות שתיקנו לזכר חורבן בית המקדש: מהותם, סדרם ומשמעותם בלוח השנה.
ארבעה צומות תיקנו חכמים לזכר חורבן בית המקדש והאסונות הקשורים בו. הנביא זכריה כינה אותם בשמותיהם לפי חודשי השנה, ובדבריו ניבא שלעתיד לבוא יהפכו ימי הצום לימי ששון ושמחה עם הגאולה. ארבעת הצומות הם: צום העשירי בחודש העשירי, צום הרביעי, צום החמישי וצום השביעי. כל אחד מהם קשור באירוע מסוים בשרשרת המאורעות שהובילו לחורבן ושהתרחשו בעקבותיו, וכולם יחד נועדו לשמר את זיכרון האובדן הלאומי והרוחני.
צום זה חל בעשרה בטבת, והוא לזכר תחילת המצור על ירושלים בימי חורבן הבית הראשון, אז החל הצר להקיף את העיר ולמנוע ממנה מזון וסיוע. תחילת המצור הייתה ראשית הפורענות שהובילה בסופו של דבר לכיבוש העיר ולחורבן המקדש. צום זה הוא צום קצר הנמשך מעלות השחר ועד צאת הכוכבים, ונהוג להרבות בו בסליחות ובתפילה על הגאולה ועל בניין ירושלים.
צום הרביעי חל בשבעה עשר בתמוז, חודש שהוא הרביעי למניין החודשים מניסן. ביום זה אירעו כמה פורענויות, ובהן הבקעת חומות ירושלים סמוך לחורבן הבית. יום זה פותח את תקופת בין המצרים, שלושת השבועות שבין שבעה עשר בתמוז לתשעה באב, שבהם נוהגים מנהגי אבלות מסוימים לזכר הצרות שאירעו בימים אלו. גם צום זה הוא מן הצומות הקצרים הנמשכים מעלות השחר ועד הערב.
צום החמישי הוא תשעה באב, החמור שבצומות מלבד יום הכיפורים. בו אירע חורבן שני בתי המקדש, וכן אסונות נוספים בתולדות עם ישראל. צום זה נמשך מן הערב שלפניו ועד צאת הכוכבים של היום, וכוללים בו, נוסף על איסור אכילה ושתייה, גם איסורי רחיצה, סיכה, נעילת מנעלי עור ועוד, כדרך אבל. תשעה באב הוא שיא ימי הצער על החורבן, וקוראים בו את מגילת איכה ואומרים קינות.
צום השביעי חל בשלושה בתשרי, והוא צום גדליה, לזכר רציחתו של גדליה בן אחיקם שמונה למושל על שארית היהודים בארץ לאחר חורבן הבית הראשון. רציחתו הביאה לפיזורה של שארית הקהילה ולסוף הנוכחות היהודית המאורגנת בארץ באותה תקופה, ולכן נקבע יום צער לזכרה. גם צום זה הוא צום קצר. נקבעו ימים אלו כדי ללמד שגם אובדן מנהיג וחורבן קהילה הם בכלל הפורענות שיש להתאבל עליה.
ארבעת הצומות אינם רק זיכרון היסטורי אלא קריאה מתמדת לתשובה. חכמים לימדו שכל דור שלא נבנה בו בית המקדש כאילו נחרב בימיו, ולכן הצער על החורבן הוא צער חי ואקטואלי. ימי הצום מזמינים את האדם להתבונן בסיבות שהביאו לחורבן, ובראשן פגמים שבין אדם לחברו, ולתקנן בחייו. נבואת זכריה על הפיכת הצומות לימי שמחה מעניקה תקווה, ומלמדת שתכלית הזיכרון אינה ייאוש אלא ציפייה לגאולה ולבניין מחודש.
למעשה, לכל שאלה יש להתייעץ עם רב מוסמך.
הלכה
הלכה
הלכהמדי חודש יוצאים לברך על התחדשות הלבנה — משמעות המצווה, זמנה, ונוסח הברכה על מחדש הבריאה.
מערכת להתענג · 29.06.26 · 4 ד׳
הלכהמצוות עשה מן התורה שנמסרה במיוחד לנשות ישראל — כיצד, כמה ומתי מפרישים חלה מן העיסה.
מערכת להתענג · 29.06.26 · 4 ד׳
הלכה
הלכה
הלכהכל מה שצריך לדעת על חנוכה: נס פך השמן ונצחון החשמונאים, מתי ואיפה מדליקים, כמה נרות, הברכות, הדלקה בערב שבת, הלל ועל הניסים — על פי השולחן ערוך והפוסקים.
מערכת להתענג · 06.10.26 · 9 ד׳
מבזק
מבזק
ארץ ישראל