אמירת תהילים בשבת וביום טוב

אמירת תהילים בשבת היא מנהג נפוץ ומבורך, ורבים קובעים חבורה לאמירתו בשבת בבוקר קודם התפילה או אחריה. עם זאת יש לדון בכמה פרטים: האם יש הסתייגות מאמירת תחנונים בשבת, וכיצד נוהגים באמירת תהילים לחולה בשבת, שהרי בשבת אין מרבים בצער ובתחנונים.

מעלת אמירת תהילים בשבת

שבת היא יום מנוחה וקדושה, והעיסוק בדברי קודש בו הוא מן המשובחים. אמירת תהילים, שהיא דברי שבח והודאה לבורא, מתאימה מאוד לרוח השבת. לפיכך נהגו רבים לקבוע אמירת תהילים בשבת, ויש קהילות שבהן אומרים את כל הספר או חלקו בחבורה בשבת בבוקר.

האם יש חשש בתחנונים בשבת

בשבת אין אומרים תחנון ואין מרבים בבקשות של צער, שכן השבת היא יום עונג ולא יום של דאגה. ואולם אמירת תהילים כדברי שבח והודאה אין בה חשש, שכן רוב המזמורים הם שבח לבורא. אף המזמורים שיש בהם לשון בקשה, כשאומרים אותם כסדר לימוד וקביעות ולא כתחנון על צרה פרטית, אין בהם פגיעה ברוח השבת.

• אמירת תהילים כסדר וקביעות — מותרת ומבורכת בשבת.
• אין אומרים בשבת תחנונים ובקשות של צער פרטי כדרך החול.
• דברי שבח והודאה הם מעצם עונג השבת.

אמירת תהילים לחולה בשבת

כשיש חולה, מתעוררת שאלה אם לומר עליו תהילים בשבת, שהרי אין מרבים בצער בשבת. הכרעת הפוסקים היא שמותר לומר תהילים לחולה אף בשבת, שכן הצלת נפש דוחה את ההקפדה על מנהגי השבת בעניין זה. עם זאת, נהגו לומר עבורו תפילה קצרה מיוחדת לשבת, שלשונה רכה יותר, כגון "שבת היא מלזעוק ורפואה קרובה לבוא", במקום הבקשות הארוכות של החול.

נוסח התפילה לחולה בשבת

בנוסחי התפילה לחולה בשבת מצוי לשון המכירה בקדושת היום ומבקשת רפואה בלשון של ביטחון ולא של זעקה. נוסחים אלו מודפסים בסידורים ובספרי תהילים, ויש בהם שינוי בין מנהגי אשכנז וספרד. עיקרם להביע את הבקשה תוך כבוד לאופי השבת כיום מנוחה.

שבת כיום של ביטחון

הרוח העולה מכל זה היא שהשבת היא יום של ביטחון ומנוחה, ואמירת תהילים בו צריכה להיות צבועה ברוח זו — שבח, הודאה, וביטחון בבורא, יותר מאשר זעקה ותחנון. כך מתאחדים מעלת אמירת התהילים עם קדושת היום, והאדם זוכה לעונג רוחני אמיתי.

נמצא שאמירת תהילים בשבת מבורכת היא, ובלבד שתיעשה ברוח של שבח וביטחון, ואף לחולה אומרים בלשון המתאימה ליום. למעשה יש להתייעץ עם רב מוסמך.