אושפיזין: הכנסת האורחים העליונים והאורחים שבארץ

מן המנהגים היפים והעתיקים בחג הסוכות הוא מנהג ה'אושפיזין' — האורחים העליונים. נהגו ישראל להזמין בכל לילה מלילות החג את אחד משבעת הרועים הנאמנים שיבוא ויתארח בסוכה, ובכך הופכת הסוכה למקום של קדושה והשראה רוחנית מיוחדת.

שבעת האושפיזין

שבעת האושפיזין הם שבעה מאבות האומה וצדיקיה, המבקרים בסוכה אחד בכל לילה משבעת ימי החג. אלו הם: אברהם, יצחק, יעקב, משה, אהרן, יוסף ודוד. בכל לילה אחד מהם הוא ה'אושפיזא' העיקרי, והשאר באים עמו.

• כל לילה מוקדש לאחד משבעת הרועים.
• הסדר הנהוג הוא לפי סדר מסוים שקבעו, וברוב המנהגים פותחים באברהם אבינו.
• נהגו לומר נוסח הזמנה מיוחד בכניסה לסוכה, להזמין את האושפיזא של אותו לילה.

משמעות המנהג

האושפיזין מבטאים את הרעיון שהסוכה אינה רק מבנה גשמי, אלא מקום של שכינה והשראה. כשם שאבותינו הקדושים חוו את השגחת ה' במדבר — בענני הכבוד שסככו עליהם — כך זוכה היושב בסוכה לחסות בצל האמונה. הזמנת הרועים מזכירה לאדם שהוא יושב בסוכת שלומו של ה', בעקבות אבותיו.

כל אחד משבעת האושפיזין מסמל מידה ודרך עבודה — אברהם מידת החסד, יצחק מידת הגבורה, וכן הלאה. הזמנתם בכל לילה מעוררת את האדם להתבונן באותה מידה ולחזק אותה בעבודתו.

נוסח ההזמנה

נהגו לומר בכניסה לסוכה נוסח של הזמנה לאושפיזין, ובו מזמינים את כל שבעת הרועים, ומכבדים את האושפיזא של אותו לילה לשבת בראש. נוסחאות שונות יש למנהג זה בין העדות והקהילות, ויש שהאריכו בנוסח ויש שקיצרו. עיקר הדבר הוא הכוונה והרצון לקבל את פני האורחים העליונים.

האושפיזין ובני בשר ודם

חשוב מאוד לדעת שמנהג האושפיזין העליונים קשור קשר הדוק להכנסת אורחים ממשית. אמרו הצדיקים שאין די בהזמנת האורחים העליונים אם אין מזמינים עמם גם אורחים בשר ודם — עניים ונצרכים — אל שולחן הסוכה.

הרעיון הוא שהאושפיזין העליונים 'אינם נהנים' מן הסעודה אלא כשהבעלים מאכיל גם את העניים. לפיכך, מי שמזמין את הרועים הקדושים אך אינו פותח את שולחנו לזולת — חסר בקיום המנהג. ההזמנה הרוחנית והכנסת האורחים הגשמית כרוכות זו בזו.

חיזוק מצוות הכנסת אורחים בחג

חג הסוכות הוא זמן מסוגל במיוחד להכנסת אורחים. הסוכה הפתוחה, האווירה המשפחתית, והשמחה — כל אלו מזמינים לפתוח את הלב והבית לנזקקים, לבודדים ולמי שאין לו. מי שמכניס אורחים אל סוכתו זוכה לקבל את פני האושפיזין באמת, ולא רק באמירת הנוסח.

ראוי לכל אדם לחשוב מראש, לפני החג, את מי יוכל לארח, ולמי ייטיב מסעודות החג. בכך הוא מקיים את משמעותו העמוקה של מנהג האושפיזין — חיבור בין שמים לארץ, בין האורחים העליונים לאורחים שבארץ.

סיכום

האושפיזין הם שבעת הרועים המבקרים בסוכה לילה אחר לילה, ומנהג הזמנתם מרומם את הסוכה למקום של קדושה. אך עיקרו של המנהג נשלם רק בהכנסת אורחים ממשית — בפתיחת השולחן לנצרכים. כך הופכת הסוכה לבית של חסד ואמונה.

למעשה יש להתייעץ עם רב מוסמך.