מזל דלי — חודש שבט

חודש שבט הוא חודש הצמיחה הנסתרת. עוד קודם שנראה לעין, כבר עולה השרף באילנות ומתחדש בהם כוח הצמיחה בסתר. בחמישה עשר בו חל ט״ו בשבט, ראש השנה לאילנות, שבו נקבע דין האילנות ומעשר הפירות לשנה הבאה. שבט מלמד שהחיים והברכה מתחילים בסתר, הרבה לפני שהם נגלים בפירות ובעלים. מי שרואה רק את פני החורף הקר סבור שהעץ מת, אך בפנים כבר פועם כוח החיים ומתכונן לפריחה.

המזל והאות — דלי ואות צ

מזל החודש הוא דלי, הכלי שבו שואבים מים מן הבאר ומשקים בהם את השדה. הדלי מלמד את סוד ההשפעה: אין הוא יוצר מים משלו, אלא שואב ממקור ומעביר הלאה, ומעצם כך הוא כלי של חסד ונתינה. כך תפקיד האדם — להיות צינור המקבל שפע ממעל ומשקה בו את סביבתו, ולא כלי אוגר שסוגר על עצמו. מים הם התורה, ומזל דלי בחודש הזה רומז שהתורה נמשלת למים היורדים ממקום גבוה למקום נמוך, ומחיים כל צמח וכל נשמה שנפגשים בהם.

לפי ספר יצירה אות החודש היא צ, אות צדיק. הצדיק הוא כאילן נטוע על פלגי מים אשר פריו ייתן בעתו, וכדלי המשקה אחרים — צדיק יסוד עולם המשפיע חיים לדורו ואינו נהנה לעצמו בלבד. יש שדרשו את הצ מלשון צמיחה, שכן בחודש זה מתחילה כל הצמיחה שבשנה. הצ בנויה מיו״ד רכובה על נו״ן, רמז לחיבור של השפעה עליונה היורדת אל התחתונים.

השבט והזמן

המסורת מייחסת לחודש את שבט אשר (והנוסחאות משתנות). אשר נתברך בשמן ובפירות, ונאמר בו וטובל בשמן רגלו — ברכת השפע והדשן ההולמת חודש של אילנות ופירות. בראש חודש שבט, בשנת הארבעים ליציאת מצרים, החל משה רבנו לבאר את התורה, כמו שנאמר הואיל משה באר את התורה הזאת. משנה תורה שנאמר בשבט הוא כדלי גדול ששאב את כל התורה ממקורה העליון והשקה בה את כל הדורות הבאים אחריו, בשבעים לשון כדי שתהיה מובנת לכל.

העבודה הרוחנית

עבודת שבט היא צמיחה והשפעה. כשם שהאילן צומח בסתר קודם שיראה, כך על האדם לבנות את פנימיותו בשקט ובסבלנות, ולדעת שכל עמל רוחני נושא פרי בבוא העת אף אם אינו נראה מיד. ומידת הדלי מלמדת שלא די לשאוב לעצמו — צריך להשקות גם את הזולת, ואז מתברך המקור עצמו.

כי האדם עץ השדה — כשם שהעץ צומח, נותן פרי ומצל, כך נברא האדם לצמוח ולהשפיע על סביבתו.

הלקח המעשי

מי שחי את שבט לומד שני דברים מן הדלי ומן האילן. מן הדלי — שכל מה שקיבל, תורה, כישרון או ממון, ניתן לו כדי להשפיע ולהשקות אחרים, ולא לאגור לעצמו עד שיעכרו המים. מן האילן — שסבלנות היא מפתח הצמיחה, וכי אין לזלזל בהתחלות הנסתרות של יום חורף קר, שכן בתוכן טמון כל הפרי העתידי. האדם עץ השדה, ועליו לנטוע את עצמו על פלגי מים של תורה ולצמוח בעקביות, ולזכור שגם הוא נקרא לתת פרי לזולתו. עוד לומד הוא מן הדלי שאין הכלי מתמלא אלא כשהוא יורד אל תוך הבאר ומשפיל את עצמו אל המים; כך גם האדם, ככל שהוא מנמיך את גאוותו ומשפיל עצמו, כן הוא מתמלא שפע ותורה. ומי שיודע שהצמיחה מתחילה בסתר, אינו מתייאש כשעמלו הרוחני עדיין אינו נראה, אלא ממשיך לנטוע ולהשקות בסבלנות, בוטח שט״ו בשבט של פירותיו עוד יגיע.

סיכום: שבט הוא חודש הדלי והאות צ — חודש ראש השנה לאילנות, של שאיבת מים והשפעה, ושל צמיחה נסתרת המתחילה בסתר. מי שהופך עצמו לדלי המשקה ולאילן הצומח, ממשיך בקטנותו את מלאכת משה רבנו של ביאור התורה והשקאת העולם.