סוד האות צד״י — הצדיק

האות צד״י נקראת על שם הצדיק, והיא נושאת בתוכה את סוד היסוד המחזיק את העולם. אמרו חז״ל צדיק יסוד עולם, כלומר בזכות הצדיקים מתקיים הבריאה כולה. האות צד״י מלמדת מהו הצדיק, כיצד הוא פועל בעולם, ומהו העתיד הצפוי לו. הצורה, השם והמספר של האות פורשים יריעה שלמה על מעלת הצדקות ועל דרכו של ההולך בה.

צורת האות ושמה

לאות צד״י שתי צורות: צד״י כפופה באמצע התיבה וצד״י פשוטה בסופה. יש מן המפרשים שראו באות צד״י צירוף של אות נו״ן ואות יו״ד, הרומז לצדיק ההופך את כניעתו ושפלותו לחיבור עם היו״ד העליונה. הנו״ן רומזת לנפילה ולכניעה, והיו״ד לנקודה העליונה של קדושה, והצדיק מחבר ביניהן. הצד״י הכפופה רומזת לצדיק שבעולם הזה, ההולך בכפיפות ובענווה, מכניע את עצמו לפני קונו ואינו זוקף את ראשו בגאווה.

הכפופה והפשוטה

אמרו חכמים כי הצד״י הכפופה מרמזת על מצבו של הצדיק בעולם הזה, והצד״י הפשוטה תזדקף לעתיד לבוא, כאשר יעמדו הצדיקים בקומה זקופה ומלאה בגילוי שכרם. בעולם הזה הצדיק מסתיר את מעלתו, הולך שחוח מפני ענוותנותו, ואין העולם מכיר בגדולתו. אך לעתיד לבוא, כשיתגלה אור ה׳, יזדקפו הצדיקים ותתגלה מעלתם לעין כל. סוד זה של הכפיפה שלפני ההזדקפות מלמד שכל השפלה של הצדיק בעולם הזה היא הכנה לרוממות הגדולה שתבוא.

הצדיק יסוד עולם

הפסוק במשלי אומר וצדיק יסוד עולם, ודרשו חז״ל שכל העולם עומד בזכות הצדיק. הצדיק אינו מנותק מן העולם אלא הוא היסוד המקיים אותו, המחבר בין השמים לארץ. כשם שהיסוד נסתר בעומק הבניין אך נושא את כל הבית, כך הצדיק פועל בצנעה ומעמיד את כל הבריאה על תילה. מעלת הצדיק היא בכך שהוא ממשיך שפע וברכה לעולם, ובזכותו נמנעות פורענויות רבות. הצדיק אינו חי לעצמו בלבד אלא נושא באחריות כלפי דורו וכלפי הבריאה כולה.

מספר האות — תשעים

גימטריית האות צד״י היא תשעים. מנין תשעים רומז לפי חכמים לענייני קדושה ולעומק העבודה הרוחנית. הצדיק הוא מי שאינו מסתפק במועט אלא מרבה בעבודת ה׳ ובדבקות. יש שרמזו כי צורת האות ומספרה מלמדים שהצדיק מכופף את גאוותו כדי להתעלות, ולעתיד לבוא יזקוף ה׳ את קומתם של הצדיקים ויגמלם על עמלם. המספר הגבוה מלמד על ריבוי המעשים הטובים והתמדה בהם.

שני סוגי צדיקים

לימדונו חכמים כי יש צדיק וטוב לו ויש צדיק ורע לו, ויש שני סוגי צדיקים — צדיק גמור וצדיק שאינו גמור. הצד״י הכפופה מלמדת על הצדיק שבזמן הזה, שעבודתו בהכנעה ובעמל מתמיד, ואינו בטוח בעצמו עד יום מותו. אמרו חכמים אל תאמין בעצמך עד יום מותך, שהרי אף גדולי הצדיקים צריכים שמירה תמידית מפני היצר. הצדיק האמיתי אינו מי שאין לו יצר הרע, אלא מי שכובש אותו יום יום ואינו נח על שמריו. עבודתו היא מלחמה מתמדת שאין לה סוף בעולם הזה, וזוהי גדולתו — שהוא ממשיך להיאבק ולהתעלות בלא ליאות.

לקח למעשה

מן האות צד״י נלמד לשאוף אל הצדקות. אין הצדיק בהכרח מי שנולד גדול, אלא מי שעמל ומכניע את עצמו בהתמדה. הענווה, הצניעות והנשיאה באחריות כלפי הזולת הם דרכו של הצדיק. כל אדם יכול להיות יסוד קטן בעולמו — לתמוך בזולת, לקיים הבטחות, ולהיות אמין ונאמן בכל דרכיו.

הצדיק מתכופף בעולם הזה כדי להזדקף לעתיד לבוא.

סופו של דבר, האות צד״י מלמדת שהצדקות אינה רחוקה מאיתנו. מי שהולך בכפיפות של ענווה, נושא באחריות ומקדש את מעשיו, נעשה יסוד המקיים את עולמו, וסופו להזדקף לאור הגדול הצפון לצדיקים לעתיד לבוא.