נסיון היצר הרע

רבי יהודה פתייה זצ"ל היה גאון עולם, מקובל גדול, וחיבר ספרים רבים, וביניהם הספר "רוחות מספרות", שבו תיאר מקרים שבהם דיבר עם רוחות שנדבקו בבני אדם.

באחת השנים, בליל ראש השנה, שרר חום כבד בבבל. רבי יהודה החליט לסעוד עם אשתו הרבנית על גג ביתם, שם נשבה רוח נעימה יותר. הם התיישבו לסעודת החג, והרב קידש על היין בשמחה ובכוונה.

הרבנית ירדה להביא את המנה הראשונה, אך לפתע נתקלה במפת השולחן, וכל היין האדום נשפך על חלוקו הלבן והצח של הרב. היא נבהלה מאוד וכמעט פרצה בבכי. אך הרב הביט בה בחיוך, הרגיע אותה, ועל פניו לא ניכר אפילו שמץ של כעס או צער.

לאחר זמן קצר חזרה עם המרק, אך שוב מעדה, וכל המרק נשפך על הרצפה. גם הפעם לא השתנה דבר בהנהגתו. הוא אמר בשלווה: "לא נורא, לא חייבים לאכול מרק."

נדמה היה שהניסיון עדיין לא הסתיים. כאשר הביאה את מנת הבשר, נתקעה רגלה במדרגות, וכל הבשר נפל על הרצפה. הרבנית כבר לא הצליחה לעצור את דמעותיה. הרב מיהר לנחם אותה ואמר ברוגע: "לא קרה כלום, אפשר לשטוף את הבשר ולאכול אותו."

לאחר מכן סיפר רבי יהודה פתייה זצ"ל: "הרגשתי שיצר הרע מנסה שוב ושוב להכעיס אותי, אך החלטתי שלא אכעס. זו תהיה העבודה שלי בראש השנה הזה – לנצח את מידת הכעס."

עוד הוסיף ואמר: "אותה שנה הייתה השנה המוצלחת ביותר עבורי, הן בגשמיות והן ברוחניות. הרגשתי שבאותה שנה נפתחו לי מעיינות החכמה להבין ולהשכיל בלימוד התורה הקדושה יותר מכל. לפעמים דווקא הניסיון הקטן ביותר פותח לאדם שערים גדולים של שפע, הצלחה וסייעתא דשמיא לכל השנה כולה."