לימוד המוסר בונה מסילות בלב של האדם

הגמרא (ב"ב נח.) מספרת על רב בנאה, שהיה הולך ומחפש את קברות הצדיקים והיה מסמן אותם. מתי שהוא הגיע למערת המכפלה, הוא ראה שאברהם אבינו יושב, ושרה מעיינת בראשו. רבותינו הקדושים שואלים, מה הפירוש מעיינא ליה ברישיה? רב בנאה היה לפני אלף וכמה שנים, אברהם אבינו היה הרבה אלפים לפני, מה הפירוש, רב בנאה מסתכל בתוך מערת המכפלה ורואה ששרה אמנו מסתכלת, מעיינת בתוך ראשו של אברהם אבינו?

אפשר לפרש ולומר, אברהם אבינו היה קדוש עליון אבל הוא ידע שהוא צריך מישהו שכל הזמן יוכיח אותו, במצוות, במעשים טובים, וידריך אותו, ויהיה אדם שעומד לידו ויגיד לו מוסר כל הזמן, כי לימוד המוסר זה העמוד הגדול של האדם לעבור את כל הדברים הקשים.

וידועים הסיפורים על צדיקים גדולים שהיו משלמים כסף לאדם שכל היום יוכיח אותם, יחפש מה הם לא עושים טוב ויוכיח אותם. ואברהם אבינו לקח את שרה אמנו, שהשם השני שלה היה יסכה, שהייתה סוכה ברוח הקודש, והקב"ה אמר לאברהם אבינו על שרה "כֹּל אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵלֶיךָ שָׂרָה שְׁמַע בְּקֹלָהּ" (בראשית כא, יב), ואברהם אבינו כל החיים שלו שרה אמנו הייתה מעיינת בראשו, הייתה נותנת לו מוסר, מחזקת אותו במוסר ומעירה לו במוסר איך להתנהג ומה להתנהג. וגם אחרי פטירתו של אברהם אבינו, רב בנאה רואה ששרה אמנו במערת המכפלה מעיינת בראשו של אברהם אבינו, אברהם אבינו נשאר כל הזמן לנצח נצחים מוכנע לשרה אמנו לקבל ולשמוע ממנה מוסר.

אדם צריך לאהוב את המוסר ולדעת שהמוסר זה הדבר החשוב והגדול ביותר, אדם יכול להיות תלמיד חכם עצום, ללמוד תורה, אבל אין לו מוסר, ואם אין לו מוסר, התורה שלו היא לא תורה שנשארת נצחית, היא תורה שחולפת אצלו ולא משאירה רושם אצלו. אם יש לאדם את המוסר הוא בונה את המסילות בלב שלו, שבמסילות האלה התורה הקדושה תעבור ותהיה ויחיה את התורה ויעלה עם התורה ויתגדל עם התורה, ויגיע עם התורה למקומות גבוהים ולמקומות גדולים ביותר.

כמה שיותר אדם לומד מוסר, הוא מתדבק בתורה, מתדבק במוסר, מתדבק באבותינו הקדושים, מתדבק בהקב"ה, "וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּה' אֱלֹהֵיכֶם חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם" (דברים ד, ד). מתי שיש לאדם דבקות בהשם יש לו חיים אמיתיים, חיים של תורה, חיים של יראת שמיים, חיים של עבודת השם וחיים של תמימות.