להוריד את החלודה מהעוונות שנהיו לנו כהיתר ולשוב בתשובה

בשבת הגדול במחנות ההשמדה, רבי יואל מסאטמר בכה ומשל משל: בן מלך שנשבה בבית סוהר שנים רבות, היה כולו מלוכלך ומזופת, ואוכל זרקו לו רק מחור קטן. ביום שהמלך והמלכה באו להצילו, מרוב שלא פתחו שנים, המפתח התמלא בחלודה ולא נכנס. האמא החלה לבכות, ודמעותיה זלגו לתוך המנעול והורידו את החלודה, וכך יכלו להוציא את הילד.

כך גם אנחנו, בעוונות הרבים התדרדרנו למקומות קשים ואיננו מבינים את הרע שעושים, כי אדם ששונה בעבירה היא נעשית לו כהיתר. אדם גונב וזה כלום עבורו, ומגיע יום כיפור, אומר סליחה ומוצאי יום כיפור הוא ממשיך כרגיל.

יום כיפור הוא יום חרטה ותשובה ולא מספיק תשובה רק בינו לבין הקב״ה, צריך לחזור בתשובה גם בין אדם לחברו, ואין הקב״ה מוחל לאדם עַד שֶׁיְּרַצֶּה אֶת חֲבֵרוֹ (יומא ט, ח). אם פגעת בחבר או ח״ו בתורה ואתה חושב שתסתדר עם הקב״ה ובזה זה יסתדר, אתה טועה טעות חמורה.

אתה יכול לשבת ביום כיפור לבכות, להתפלל, לצעוק, לקרוא תהילים, לקרוא, לעשות, לתת צדקה, אבל אם לא ריצת את חברך על שם רע שהוצאת לו, על פגיעה שפגעת בו, על דבר שאמרת עליו, על דבר לא טוב שעשית לו, לא יעזור לך כל התפילות שלך.

יבוא אדם וישאל, איך אני יכול לנקות את כל הלשון הרע שדיברתי על כל העולם? על כך יש את היסוד המפחיד של רבנו יואל מסאטמר, אדם שדיבר לשון הרע על אנשים והוא רוצה לעשות תשובה והוא לא יכול לעשות תשובה, כי האנשים נפטרו או רחוקים, וודאי גם יש הלכה אם אדם שפגע באדם שנפטר צריך ללכת לקבר שלו ולבקש סליחה. אבל אם זה לא אדם שנפטר, אבל הוא רחוק והוא דיבר עם אלפי אנשים או כתב לשון הרע ודברים רעים, מה יעשה האדם, איך השם יסלח ביום הכיפורים?

אומר רבי יואל מסאטמר תעשה תשובה חזקה ועמוקה בלב שלך על מה שעשית, ועל ידי תשובה עמוקה וחזקה זו, כל האנשים ששמעו ממך את לשון הרע לא מאמינים בו יותר, וברגע שלא מאמינים בו, נגמר, וכוחו של לשון הרע יורד מן העולם.  

לכן צריכים לעשות תשובה על הלשון הרע, על המידות, על המעשים לא טובים ועל כל דבר לא טוב שעשינו, לחזור בתשובה חזקה ביותר ולהיזהר מדברים שפגענו בתורה הקדושה.