ככה מבקשים סליחה?

ישנה תופעה מצויה, שאדם דופק על הלב שלו בסליחות, ולפעמים הוא לא מתחרט אפילו על עבירה אחת שהוא עשה. כיצד ייראה בן אדם שנסע עם טרקטור באזור צפוף ונכנס בבניין ושבר אותו? אם הוא ייגש ויגיד לבעל

הבית: "אחי, אני מבקש סליחה, אני לא אעשה את זה עוד פעם" ההוא יצרח עליו. "ככה מבקשים סליחה?" אבל אם הוא יבוא עם רגש, ויביע חרטה אמיתית ויבקש סליחה באמת, יסלחו לו. לכן הא"ב של חודש אלול זה להתחרט באמת. החרטה היא דבר קצר כשהוא נעשה באופן פנימי ועמוק, כמו כן על האדם לשבת עם עצמו ולטכס עצות איך הוא לא יגיע שוב למקומות האלה ולמצבים האלה שבהם הוא חטא. זו תהיה קבלתו לעתיד. הוא לא מקבל על עצמו להיות הבבא סאלי ולא רבי שמעון בר יוחאי, הוא מקבל על עצמו להיות הוא עצמו קצת יותר טוב. ומשתדל ומתאמץ שלא ליפול בחטאים, ומשתדל ומתאמץ לחזק את המצוות. זוהי העבודה של החודש הזה. לא לבזבז אותו, לא להעביר אותו רק באמירת הסליחות ובזה נגמר כל העסק.

זוהי למעשה עשיית התשובה. הווידוי והחרטה בצורה אמיתית, והתכנון איך לא ליפול שוב בעבירות. קשה לאדם לדמיין את גודל המעלה כאשר אדם זוכה לעשות תשובה באמת. נצייר לעצמנו עכשיו 100,000 עבירות של ביטול תורה, 10,000 לשון הרע, אלפי תפילות בלי כוונה - מיליונים של עבירות מכל הסוגים, ועל ידי

תשובה כולם נמחקים! או ניקח דוגמא אחרת: שהרי כידוע מכל עבירה נברא מלאך רע. כעת נצייר לפנינו מאות אלפי מלאכי חבלה שנבראו מהעבירות, ופצצה אחת ששמה תשובה רצינית מוחקת אותם! או באופן אחר: ניקח

משל לאדם שחולה, מלא פצעים, עשרות, מאות, והנה לפתע אנחנו רואים אותו בריא לחלוטין. כך היא נשמת האדם לפני עשית התשובה, מלאה פצעים רוחניים, ועל ידי כוח התשובה, האדם הופך להיות זך וצח כמו תינוק שנולד.