סיפור שמרעיד את נימי הנפש, אותו סיפר הגאון הרב יצחק קולודצקי שליט"א
מה אומר לך המושג "איצקוביץ'"?
מי בציבור היהודי, בארץ או בעולם, לא מכיר את המעצמה הזו? ה'שטיבלך' המפורסם בבני ברק, בצומת הרחובות הרב שך ורבי עקיבא. מקום שבו השמש לעולם אינה שוקעת. עשרים וארבע שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע, מסביב לשעון. אלפי יהודים, מכל החוגים והעדות, נכנסים ויוצאים, קרוב לשנים-עשר אולמות תפילה שוקקים, "ברכו" רודף "קדושה", ומנין רודף מנין.
איך קורה כזה דבר? מה המגנט שמושך לשם רבבות, יותר מכל מקום אחר בתבל?
רבותיי, מאחורי האימפריה הזו לא עמדו מיליארדרים, ולא תוכניות אדריכליות מפוארות. מאחורי המקום הזה עומד סוד חבוי של מסירות נפש שאין לה אח ורע.
נחזור כ-90 שנה לאחור. בני ברק של פעם. בעיר מתגורר יהודי צדיק, גר צדק בשם רבי צבי איצקוביץ'. הוא התגייר בחוץ לארץ, עלה לארץ הקודש ונשא לאישה את הטבחית המסורה של ישיבת פונוביז'. השניים הקימו בית קטן, וקנו רפת קטנה סמוך לבית כדי להתפרנס ממנה בדוחק. השנים חלפו, ולדאבון הלב, הזוג לא זכה לפרי בטן. ילדים לא היו להם, אבל היה להם חלום משותף, בוער כגחלת: לזכות את הרבים!
באותם ימים, הבריטים שלטו בארץ ביד רמה. הדרך המרכזית מתל אביב למחנה הצבאי בתל השומר עברה ממש שם – ברחוב הרצל (היום רחוב הרב שך). זה היה עורק תחבורה ראשי של הצבא הבריטי.
והנה מגיעה שבת קודש. המלכה נכנסת, השלווה יורדת על בני ברק, אבל מחוץ לחלונו של רבי צבי – שוד ושבר. משאיות וג'יפים בריטיים עוברים ברעש נורא, שוב ושוב, ומחללים את קדושת השבת בפרהסיה. רבי צבי ואשתו ישבו ליד שולחן השבת, והלב שלהם נקרע לגזרים. חילול שבת מול העיניים! שולחן השבת שלהם הפך לזמן צער עמוק ובכי על כבודה של התורה.
בצר לו, נכנס רבי צבי אל הקודש פנימה, אל מרן "החזון איש" זצ"ל. "רבי!" בכה, "כואב לי הלב. הנסיעות האלו בשבת מחוץ לביתי הורגות אותי. מה אוכל לעשות כדי להציל את כבוד השבת?"
הביט בו "החזון איש" בעיניו הטהורות ואמר לו משפט ששינה את ההיסטוריה: "תבנה בית כנסת בחצר הבית שלך!"
הסביר לו "החזון איש": "החוק הבריטי קובע שאסור לרכבים לנוע בסמוך לבתי כנסת בשעות התפילה, מתוך כבוד לדת. ואם תתלה מודעה שבמקום הזה יתקיימו מנייני תפילה בכל שעות היום והלילה, הבריטים ייאלצו לסגור את הרחוב לחלוטין, והשבת תינצל!"
בני הזוג שמעו את הדברים, והאש בערה בהם. הם עשו מעשה שלא ייאמן: הם לקחו את כל ביתם הקטן, פינו את חפציהם, והפכו אותו לקודש קודשים – בית כנסת. ואיפה הם יגורו? לא תאמינו. הם עברו להתגורר בתוך הרפת שבחצר! שם, בסמוך לפרות, בריח ובצפיפות, חיו במשך שנים. הם מילאו את תפקידם, ניקו, שילמו מכיסם הדל את המים והשבת, ומסרו את חייהם רק כדי שלא תתחלל השבת! איזו קדושה ועוצמה עצומה של ויתור אישי מוחלט.
כשראו הבריטים שבית הכנסת פועל ללא הפסקה, הם נאלצו לציית לחוק שלהם. הם סגרו את הרחוב לתנועה, והוציאו פקודה מיידית: לסלול כביש עוקף חדש – הלא הוא כביש ז'בוטינסקי של ימינו! עורק התחבורה הסואן ביותר בגוש דן נסלל רק בגלל מסירות הנפש של גר צדק אחד ואשתו.
היום, הבית הקטן ההוא הפך לבניין ענק בן ארבע קומות. גר הצדק הזה לא השאיר אחריו ילדים, אבל הוא השאיר אחריו את "איצקוביץ'". בכל פעם שיהודי נכנס לשם לחטוף מנחה או מעריב, הנשמה של רבי צבי ואשתו עולה למעלה, גבוה.
כשאומרים "איצקוביץ'" – כולם יודעים: זה המקום שבו מסירות נפש של יהודי אחד בשביל השבת, הפכה לנצח נצחים!
שנזכה תמיד לעשות נחת רוח לאבינו שבשמיים
שבת שלום