
אמרו חכמינו ז"ל במסכת סנהדרין, כל המברך על החודש בזמנו, כאילו מקבל פני שכינה. ומפני מעלה זו שנחשב כמקבל פני השכינה, יש לעמוד בעת אמירת הברכה, שהוא כבוד השכינה.
אמרו חכמינו ז"ל במסכת סנהדרין, כל המברך על החודש בזמנו, כאילו מקבל פני שכינה. ומפני מעלה זו שנחשב כמקבל פני השכינה, יש לעמוד בעת אמירת הברכה, שהוא כבוד השכינה. ויש בברכת הלבנה סוד גדול שהיא רומזת לשכינה הקדושה (זכר דוד) ולכנסת ישראל (מגיד מישרים).
ביום הרביעי לבריאה אמר ה' יתברך: "יְהִי מְאֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם" מאורות חסר אות ו"ו, להורות שהוא יום מארה [-קללה], שיש בו סכנה שיפול חולי אסכרה בתינוקות [מחלה הגורמת לחנק]. אמנם בזמן שהלבנה הולכת ומתרבה באורה דהיינו בחציו הראשון של החודש, אותיות 'מארת' מתהפכות ל- "אמרת ה' צרופה", שהיא צרופה ומזוקקת מן הסיגים והחיצונים שמחמתם באה מארת, וממילא מתקיים המשך הפסוק "מגן הוא" - מכל מיני משחית ופורענות השולטים ומשוטטים בעולם בזמן מיעוט אור הלבנה (המקובל רבי דוד זכות מודינה).
ועיקר ברכה זו אמירתה במוצאי שבת, כי אז מתעוררים החיצונים לשלוט, ועל ידי ברכת הלבנה מכריתים אותם, ובפרט באמירת "תפול עליהם אימתה ופחד" שלש פעמים, ושוב שלש פעמים מהסוף להתחלה (מגיד מישרים). ומפני כך כתב אמר המלאך המגיד לרבי יוסף קארו בעל השולחן ערוך: בחודש שתברכו ברכת הלבנה במוצאי שבת - תמצאו הצלחה. וכשתתכסה ותתעלם ולא יוכלו לברך - אותו החודש לא יהיה מוצלח.
מפני כוחה העצום לסלק ולספות את כל המקטרגים על ישראל, לכך טוב לאומרה קודם צאתו לדרך, וינצל מכל סכנה (מדרש תלפיות). וכן ינצל מן האויב ומכל דבר רע (החיד"א). ומאותו היום ואילך לא ידאג ממיתה באותו החודש (אליה רבה). ובכף החיים ביאר כוונתו, דהיינו שלא ימות מיתה משונה.
והביא האליה רבה מעשה מופלא: יהודי אחד הלך בלילה, ומצא אותו גוי ורצה להורגו, וביקש ממנו שיתן לו זמן מה לעשות מצוה אחת קודם מותו, ואחר כך יעשה אתו מה שלבו חפץ, והלבנה היתה בחידושה, וקידשה בפניו בכוונה גדולה, ונעשה לו נס, וכאשר דילג וקפץ שלשה פעמים באמירת "כשם שאנחנו מרקדים", נשאו הרוח, וניצול ממנו.
רפואה ושידוכים
גם החולה, ישתדל ויתאמץ לברך ברכה יקרה זו, ויש בה סגולה לרפואה, כי ברכת הלבנה היא כהקבלת פני השכינה, וכתיב: "באור פני מלך חיים" (חתם סופר). דהיינו בזכות קבלת פני השכינה 'אור פני המלך', יזכה ל"חיים".
בפרט הוא מסוגל מאוד לכאב שינים (טעמי המנהגים בשם הר"י מרוז'ין), ולאחר שיאמר (נוסח אשכנז) "כשם שאני רוקד... כך לא יוכלו כל אויבי לנגוע בי לרעה", יוסיף ויאמר: "ולא יהיה לי כאב שינים". סגולה נוספת בברכת הלבנה, לזיווג הגון.
אמנם הזהיר המקובל רבי דוד זכות מודינה, שלא תהיה כוונתנו בקיום מצוה זו רק בשביל התועלת הבאה לנו, אלא לברך לאלוקינו בורא הכל.
ויגשהאיש נברא מהאדמה, והאישה נבראה מהצלע של האיש. לכן קולה של האישה דק יותר משל הגבר, שהרי הצלע, העצם, משמיעה צליל אם דופקים אותה, לעומת אדמה שמפיקה קול עמום. כמו כ
הרב יאיר נוסבכר · לפני 2 י׳ · 1 ד׳
מקץבחורה מאורסת פתחה בשיחה עם בעלה לעתיד: "יקירי, אחרי שנתחתן, אני מבטיחה שאקשיב לך כשתספר לי על הצרות שלך..." הבחור: "אבל נשמה, אין לי צרות!" הבחורה: "אני יודעת..
הרב יאיר נוסבכר · לפני 2 י׳ · 1 ד׳
וישבאיש אחד ביקש מאשתו: "תני לי בבקשה לטעום מהעוגיות שהכנת". הושיטה אשתו את ידה למגש העוגיות והביאה לו אחת. "אטעם עוד אחת", אמר והושיט ידו. "אין צורך, כולן אותו טעם
הרב יאיר נוסבכר · לפני 2 י׳ · 1 ד׳
וישלחאדם עושה חסד עם כל העולם כולו, ורק בתוך הבית קשה לו מאוד. למה? כי "אין לי זמן". יהודי ניגש לאדמו"ר בבקשת עזרה לבנו המתקשה בלימודים, ואין לו כסף לשלם עבורו לשיעו
הרב יאיר נוסבכר · לפני 2 י׳ · 1 ד׳
וישלחכאשר אנחנו לומדים את פרשת וישלח, אנו פוגשים את אחד הדיוקנאות המרתקים ביותר בתורה: יעקב אבינו עומד בפני צומת דרכים קריטי בחייו. אחרי שנים רבות של עבודה מפרכת בבי
הרב ערן לוי · לפני 3 י׳ · 1 ד׳
וישלחפרשת "וישלח" לוקחת אותנו אל אחד הרגעים הטעונים והמטלטלים ביותר בתורה: המפגש הדרמטי בין יעקב אבינו לבין עשו אחיו. שנים רבות חלפו מאז הבריחה הגדולה, שנים של עשייה
מערכת להתענג · לפני 3 י׳ · 1 ד׳