האם אתה יודע לטפל בדגים ?

אפרים, שעומד בראש חברה גדולה, התקין במשרדו המפואר אקווריום ענק ומרהיב עין, והכניס לתוכו דגים נדירים. האיש חיפש עובד תחזוקה למפעל, שתפקידו העיקרי יהיה הטיפול בדגים.

יהודי בשם ברוך הגיע לראיון עבודה, והשאלה הראשונה שהציג אפרים בפניו היתה: "האם אתה יודע כיצד לטפל בדגים?". ברוך השיב בחיוב, ואפרים הדגיש בפניו: "אני עצמי איני מבין כלל בענייני דגים. ואני זקוק לך כדי שתטפל בדגים היקרים שלי. קח את הדברים לתשומת לבך והתמסר לענין!"

ברוך הסכים והתקבל לעבודה, אולם עד מהרה התברר לו שהמעסיק שלו, אפרים, הינו אדם תקיף הנגוע בחולי הגאווה והכבוד. ברוך לעומת זאת, הינו אדם בעל אופי חלש ועלוב נפש, ואפרים נהג להשפילו, להעליבו ולדקרו בחרצובות לשונו מדי יום.

כעבור מספר חודשים, בהם ברוך סבל במקום העבודה, הוא החליט לשים קץ למסכת ההשפלות ולהתפטר מעבודתו. ביום עזיבתו, הוא ניגש אל אפרים, הודה לו מעומק הלב, ובמחווה אצילית העניק לו מתנת פרידה מרשימה: שני דגים יפהפיים בקופסת פלסטיק. הוא נפרד מאפרים במילות הוקרה נרגשות על שהואיל בטובו להעסיקו בתקופה האחרונה, וסיים: "בטוחני שהדגים היקרים שהענקתי לך יוסיפו פאר והדר לאקווריום שלך..."

השניים נפרדו, ואפרים מיהר להכניס את שני הדגים לאקווריום שבמשרדו.

כעבור זמן מה נחרד לגלות שהדגים היקרים הרבים שהיו באקווריום נעלמו, ונותרו שני דגים בלבד: הדגים שברוך העניק לו במתנה!

מה התברר? מתנת הפרידה של ברוך לא היתה אלא... מתנת נקמה! הדגים שבקופסא היו דגים טורפים! תוכניתו של ברוך היתה, שאפרים יכניס דגים אלו לאקווריום, והם יטרפו את הדגים היקרים שברשותו. ואכן מזימתו הזדונית הצליחה. דגיו של אפרים, ששווים הסתכם בכחמשת אלפים שקלים, חוסלו תוך זמן קצר.

עכשיו אפרים תובע מברוך את דמי הנזק שגרם לו. ומה טוען ברוך כנגדו? - "מי שלמעשה יצר את הנזק הוא אתה ולא אני... אני בסך הכל הנחתי את הדגים בקופסא, שבה הם לא היו עשויים להזיק במאומה, ואתה הוא זה שהכנסת אותם לאקווריום..."

עם מי הדין?

תשובה:

הדין הוא שהמזיק ב"גרמי" חייב לשלם. מהו "גרמי"? כאשר המזיק אינו מזיק בידיו באופן ישיר, אבל כתוצאה ממעשיו מוכרח שייגרם נזק.

לדוגמא: ראובן רצה לקנות מרוכל מנורה מכסף, אך פקפק בנאמנות הרוכל. פנה ראובן אל שמעון חברו, הראה לו את המנורה ושאל: "האם המנורה עשויה מכסף טהור?". שמעון התבונן במנורה ואישר: "היא עשויה מכסף טהור, אני ממליץ לך לקנותה!". ראובן נתן לשמעון להבין שהוא סומך לגמרי על המלצתו, ואכן קנה את המנורה. לבסוף התברר ששמעון טעה, והמנורה לא היתה עשויה מכסף, ואת הרוכל כבר אי אפשר היה למצוא...

הואיל וראובן סמך לגמרי על אבחנת ועצת שמעון, ממילא שמעון חייב לשלם לו את הפסדו מדין "גרמי" (ראה שו"ע חו"מ סי' ש"ו ס"ו).

ונראה שגם בענייננו יש להחשיב את ברוך כאדם המזיק ב"גרמי", שהרי כאשר ברוך, המבין בדגים, מסר לידי אפרים, שאינו מבין בדגים, את דגי המתנה, והציע לו להכניסם לאקווריום, סביר היה להניח שאפרים לא ישאיר את שני הדגים לבדם בקופסת הפלסטיק, אלא יכניסם לאקווריום, כפי שברוך הנחה אותו לעשות. ולכן אף על פי שברוך לא הזיק בידיים את דגי האקווריום, מכל מקום הוא הזיקם באופן של גרמי, וחייב בדמיהם.

חשוב להדגיש, שעל אף שמצד דיני ממונות אפרים זכאי לקבל את דמי נזקו, מכל מקום הוא חטא באופן חמור בעוון "אונאת דברים" ופגע נוראות בכבוד רעהו, ועליו לשוב על כך בתשובה ולפייס את חברו. וגם ברוך, בנוסף לכך שעבר על איסור היזק ממון הזולת, עבר במעשה הנקמה שלו גם על איסור "לא תיקום", וצריך לשוב על כך בתשובה.

לסיכום: ברוך צריך לשלם לאפרים את שווי הדגים שנטרפו.