האדם צריך לחזור בתשובה גם על הזמן שלא ידע את הקב"ה ואת ערך המצוות

מסופר על רבנו סעדיה גאון שפעם אחת התארח באיזו עיר ובעל הבית לא ידע שזהו רבי סעדיה גאון הגדול, אלא חשב רב רגיל, רב פשוט. בעל הבית כיבד אותו כבוד הראוי לתלמידי חכמים, היה מוקיר רבנן ומכבד תלמידי חכמים. אחרי כן נודע לאותו בעל הבית שאותו רב היה רבי סעדיה גאון, בא אליו ונפל לברכיו, ביקש מחילה וסליחה על כל הזמן שלא ידע מיהו ואם היה יודע, כמה היה מכבד וטורח יותר בשבילו.

אמר לו רבי סעדיה גאון, ח"ו עשית מעל ומעבר, למה אתה ככה מצטער. לאחר דברי בעל הבית, התחיל רבי סעדיה גאון לבכות ולומר, ריבונו של עולם כל יום אנחנו מבינים יותר מי אתה, כל יום שעובר, אדם מבין יותר את גדולתו של הבורא. כמה אנחנו כל יום שעובר צריכים לעשות תשובה על יום האתמול שלא ידענו מי זה הקב"ה, שלא מספיק קיימנו את המצוות בשלימות כמו שצריך, שלא מספיק הכנענו את הלב מספיק כמו שצריך.

מתי שהאדם בן ארבעים הוא יודע ומכיר את בוראו יותר מאשר היה בגיל שלושים, מתי שהאדם בן חמישים הוא מכיר את בוראו יותר מאשר היה בגיל ארבעים. אדם כל יום צריך לעשות תשובה על יום האתמול שלא הכיר מספיק ולא העריך מספיק את הקב"ה יותר מהיום. וזה מה שכתוב (בראשית כד, א) "וְאַבְרָהָם זָקֵן בָּא בַּיָּמִים", אברהם אבינו הביא את כל הימים אחורה, כל יום הוא תיקן אותו כמו הגדולה שהבין באותו יום את מעלת הבורא. בגיל מבוגר מבינים מה זה הקב"ה יותר מגיל צעיר.

התשובה של האדם צריכה להיות לא רק על מה שעשה עבירות, אלא גם על זה שבצעירותו לא הכיר מספיק את הבורא ולא עשה מספיק תשובה ומעשים טובים. הגמרא אומרת (פסחים נ.) אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו עם כל תלמודו וכל מעשיו, כל יום האדם צריך לתקן את היום שעבר, כשהיום הוא מבין יותר מה זה הקב"ה.

לכן עכשיו שנמצאים בחודש אלול ומבינים יותר מה זה הקב"ה, לא רק צריך לעשות תשובה על המעשים שעשינו השנה, אלא גם על המעשים שעשינו בצעירות, שלא ידענו מספיק מה זה הקב"ה, שלא ידענו מספיק מה זה תפילין, שלא ידענו מה זה שבת, שלא ידענו מה זו צדקה, לקחת את כל זה ולעשות על כל זה תשובה ולהרים את הכל.