
מצווה לענג את השבת בשלוש סעודות. נבאר את עניינן, את סדרן ואת רוח העונג שהן מבטאות.
אחד מיסודות שמירת השבת הוא עונג השבת, ובמרכזו עומדות שלוש הסעודות שנהגו ישראל לאכול ביום הקדוש. הסעודות אינן רק צורך גופני אלא מצווה שבה מכבדים ומענגים את היום. דרך האכילה והשתייה, מתוך שמחה ומתוך כוונה, מקיים האדם את עונג השבת ומעלה את הגשמיות אל הקודש.
חכמינו לימדו שיש לענג את השבת במאכל ובמשתה, ולכבד אותה בכל מה שאדם יכול. העונג הזה אינו עניין של גרגרנות אלא של כבוד היום: כשם שמכבדים אורח חשוב במיטב המאכלים, כך מכבדים את השבת. נהגו רבים להכין לשבת מאכלים מיוחדים השונים מאכל החול, ולערוך את השולחן בכבוד ובהידור.
העונג כולל גם את עצם המנוחה והשמחה. השבת היא יום שבו אדם פטור מטרדות החול, ויכול לשבת בנחת עם בני משפחתו, לאכול לאט וברוגע, ולחוש את הברכה שביום. רוח זו של מתינות ושלווה היא חלק בלתי נפרד מן הסעודה.
שלוש הסעודות נחלקות על פני זמני השבת. הראשונה היא סעודת ליל שבת, הנפתחת בקידוש ובלחם משנה. השנייה היא סעודת היום, הנערכת לאחר תפילת השחרית, ואף היא נפתחת בקידוש. השלישית, המכונה "סעודה שלישית", נערכת בשעות אחר הצהריים לפני צאת השבת. שלוש הסעודות הללו פורסות את העונג על פני כל היום, מכניסתו ועד יציאתו.
נהגו לפתוח כל סעודה בלחם, ולברך על שתי כיכרות שלמות, הנקראות "לחם משנה". מנהג זה מבטא את הברכה והשפע של השבת, וזכר למן שירד לישראל במדבר בכפליים לכבוד היום השביעי. הלחם השלם והמכובד הוא חלק מן ההידור שבסעודה.
הסעודה השלישית היא בעלת אופי מיוחד. היא נערכת לקראת סיום השבת, בשעה שהיום נוטה לערוב, ויש בה תחושה של פרידה מן היום הקדוש. נהגו רבים לשבת בה זמן ארוך, לשיר זמירות ולהאריך, כדי לעכב את צאת השבת ולהוסיף מן הקודש. אווירה זו של געגוע ושל דבקות מאפיינת את הסעודה השלישית ומעניקה לה את מעמדה.
חלק חשוב מסעודות השבת הוא השירה. נהגו ישראל לשיר זמירות שבת סביב השולחן, ובכך להוסיף שמחה וקדושה לסעודה. השירה מאחדת את המשתתפים, מרוממת את הלב, והופכת את הסעודה ממעשה של אכילה למעמד של עבודת ה' מתוך שמחה. גם דברי תורה שנאמרים על השולחן הם מסימני סעודת השבת, שכן הם מעלים את השולחן לדרגה של מזבח.
כך מתגלה שסעודות השבת הן הרבה יותר ממאכל. הן מסגרת שבתוכה מתאחדת המשפחה, מתרוממת הרוח, ומתקיימת מצוות העונג. דרך הסעודות, השבת אינה נשארת מושג מופשט אלא נחווית בכל החושים – בטעם, בריח, בשירה ובחברה.
היסוד המוסכם הוא שמצווה לכבד ולענג את השבת בשלוש סעודות, הנערכות בכבוד ובשמחה, ובהן נפתחות הסעודות בלחם משנה. דרך הסעודות מקיים האדם את עונג השבת ומעלה את היום כולו לקדושה.
למעשה, לכל שאלה יש להתייעץ עם רב מוסמך.
שבת„מעין עולם הבא” כינו חז״ל את השבת — יום שבו מאיר בעולם הזה אור הנצח, וטעימה מן העידון השמור לצדיקים.
מערכת להתענג · 30.06.26 · 3 ד׳
בריאותכיצד יום המנוחה שהעניקה לנו התורה משיב את הנפש ומרפא את הגוף, ומהו סוד המנוחה השבתית שאינה רק חדילה ממלאכה
מערכת להתענג · 30.06.26 · 3 ד׳
שבת„נשמת כל חי” היא שירת שבח נשגבת החותמת את פסוקי דזמרה בשבתות ובימים טובים. חז״ל כינוה „ברכת השיר”, והיא שופעת הודיה על החיים, על הנשמה ועל אינספור החסדים. עיון במקורה, בתוכנה ובמשמעות ההודיה שבה.
מערכת להתענג · 30.06.26 · 3 ד׳
שבתהשבת אינה רק יום מנוחה — היא נשמה יתרה הנכנסת אל תוך הבית. כיצד הופכים את אווירת השבת למקור מתחדש של שלום ואחווה במשפחה.
מערכת להתענג · 30.06.26 · 3 ד׳
הלכה
הלכה
הלכהכל מה שצריך לדעת על חנוכה: נס פך השמן ונצחון החשמונאים, מתי ואיפה מדליקים, כמה נרות, הברכות, הדלקה בערב שבת, הלל ועל הניסים — על פי השולחן ערוך והפוסקים.
מערכת להתענג · 06.10.26 · 9 ד׳
מבזק
מבזק
ארץ ישראל