שבע מצוות בני נח — מבט כללי על המצוות שנצטוו בהן אומות העולם

אחד מיסודות אמונת ישראל הוא שהקדוש ברוך הוא לא הניח את העולם כולו ללא הדרכה מוסרית ודתית. גם קודם מתן תורה, וגם לאחריו לגבי אומות העולם, נמסרו לבני האדם מצוות יסודיות שעליהן מושתת קיומה של חברה צודקת ומאמינה. מצוות אלו נקראות "שבע מצוות בני נח", על שם נח שממנו יצאו כל באי עולם לאחר המבול.

מקור המצוות בתורה ובדברי חז"ל

חכמינו ז"ל למדו את עיקרן של מצוות אלו מן הפסוקים שנאמרו לאדם הראשון ולנח. הברייתא במסכת סנהדרין מונה את שבע המצוות, וכך גם פוסק הרמב"ם בהלכות מלכים. ראוי להדגיש שאין מדובר בחידוש מאוחר, אלא במסורת קדומה המעוגנת בלשון הכתובים, שדרשו ממנה חז"ל את פרטי הציוויים.

הרמב"ם מבאר שמסירת המצוות לבני נח נעשתה בשני שלבים: חלקן נצטווה אדם הראשון, ואחת נוספה לנח לאחר המבול. כך נתגבשו שבע המצוות כמסגרת המחייבת את כל המין האנושי.

מניין שבע המצוות

על פי המסורת המקובלת, אלו הן שבע המצוות:

• איסור עבודה זרה — שלא לעבוד אלוהים אחרים מבלעדי הבורא.
• איסור ברכת השם — שלא לקלל ולנאץ את שם הבורא.
• איסור שפיכות דמים — שלא להרוג נפש.
• איסור גילוי עריות — איסורי עריות שנמסרו לבני נח.
• איסור גזל — שלא לגזול ולגנוב ממון חברו.
• איסור אבר מן החי — שלא לאכול אבר או בשר מבעל חיים בעודו חי.
• מצוות דינים — להושיב בתי דין ולעשות משפט צדק.

מהותן: שש שליליות ואחת חיובית

בדרך כלל מסבירים שש מתוך השבע הן מצוות לא תעשה — איסורים שעל האדם להימנע מהם, ואילו מצוות "דינים" היא מצוה חיובית במהותה, שכן היא דורשת מן החברה לכונן מערכת משפט פעילה. דבר זה מלמד שהתורה אינה מסתפקת בכך שכל יחיד יימנע מרעה, אלא דורשת מסגרת ציבורית שתאכוף את הצדק ותעמיד את העוולה במשפט.

חשוב להבין שאף שהמצוות מנויות כשבע, יש בכל אחת מהן פרטים ותולדות רבים. למשל, איסור עבודה זרה כולל את כל ענפיו, ואיסור עריות כולל מספר עריות שנמסרו במפורש. לכן יש שמנו את הפרטים בצורה רחבה יותר, אך השורש המקובל הוא שבע.

חשיבותן בעיני התורה

קיום שבע המצוות אינו עניין של מנהג או מוסר חברתי בלבד, אלא קבלה של רצון הבורא. הרמב"ם מדגיש שמי שמקבל עליו את שבע המצוות מפני שציוום הקדוש ברוך הוא בתורה, הריהו ממכובדי אומות העולם ויש לו חלק לעולם הבא. לעומת זאת, מי שמקיים אותן מתוך הכרעה שכלית בלבד, מבלי שיתלה זאת בציווי האלוקי, אין מעלתו כמעלת מי שמקבל עליו את עול הבורא. בנקודה זו יש דיון בין המפרשים, ויש להיזהר בהבנתה.

מתוך כך עולה תפיסה רחבה: התורה דואגת לתיקון העולם כולו, ולא רק לעם ישראל. עם ישראל נצטווה בתרי"ג מצוות, אך אין הדבר אומר שאומות העולם הופקרו, אלא שלכל אחד ניתנה המסגרת המתאימה לו.

היחס בין שבע מצוות לתרי"ג מצוות

ישראל מצווה בכל התורה כולה, ואילו בן נח מצווה בשבע בלבד. ואולם, כאשר ישראל מקיים את אחת משבע המצוות — למשל שלא לרצוח או שלא לגזול — הוא מקיים אותה מכוח חיובו שלו כישראל בתרי"ג. אין הדברים סותרים, אלא משלימים: אותם ערכי יסוד מחייבים את כל באי עולם, ועם ישראל נוסף עליהם בקדושה יתרה ובמצוות נוספות.

לימוד נושא זה מרחיב את הלב ומעמיק את ההכרה שכל מעשי האדם — בכל אומה ולשון — נתונים תחת השגחת הבורא, וכל אחד נדרש לתקן את חלקו בעולם.

למעשה יש להתייעץ עם רב מוסמך.