קריעה על הנפטר — דיני הקריעה לקרובים ולמת חכם

מן הביטויים העתיקים של האבל הוא קריעת הבגד. בשעת פטירת קרוב, או בשעת שמיעת הבשורה הקשה, קורע האבל את בגדו כסימן לשבר הלב ולאובדן. מנהג זה מקורו בתורה ובנביאים, ונקבעו לו דינים מפורטים בשולחן ערוך.

מקור הקריעה

הקריעה נזכרת בתורה ובדברי הנביאים כביטוי לאבל ולצער. חכמים קבעו את גדריה כחיוב על קרובים מסוימים, וראו בה דרך לפרוק את עוצמת הצער ולתת לו ביטוי חיצוני מכובד. השולחן ערוך ביורה דעה (סימן שמ) האריך בדיני הקריעה.

על מי קורעים

חיוב הקריעה הוא על שבעת הקרובים שאדם מתאבל עליהם:

• אב ואם.
• בן ובת.
• אח ואחות (מן האב, ויש פרטים).
• בן או בת הזוג.

בנוסף לקרובים אלו, קורעים גם על אדם כשר שנפטר ועומדים בשעת יציאת נשמתו, ועל תלמיד חכם ועל אדם גדול, ויש בזה פרטי דינים שונים.

ההבדל בין הורים לשאר קרובים

ישנם הבדלים מהותיים בקריעה על אב ואם לעומת שאר הקרובים:

• על אב ואם קורעים ביד עד שמגלים את הלב, ועל שאר קרובים קורעים טפח.
• על אב ואם קורעים בצד שמאל כנגד הלב, ועל שאר קרובים בצד ימין (ויש בזה מנהגים).
• קריעה על אב ואם אינה מתאחה לעולם, ואילו על שאר קרובים מותר לאחות לאחר זמן.
• על אב ואם מותר רק לשלול את הקרע (תפירה גסה) אך לא לאחותו ממש.

זמן הקריעה ואופנה

עיקר זמן הקריעה הוא בשעת חימום הצער — בשעת הפטירה או בשעת הלוויה לפני הקבורה, וכן נהגו ברבים מן המקומות. הקריעה נעשית בעמידה, ויש הנוהגים לברך "ברוך דיין האמת" בשעת הקריעה. הקרע צריך להיות בבגד העליון, ויש פרטי דינים אלו בגדים נקרעים ומתי.

הבדלי מנהגים בין העדות

ישנם הבדלים בין מנהגי האשכנזים והספרדים בכמה מפרטי הקריעה, כגון בדיוק זמן הקריעה, באופן הברכה, ובאיזה בגד קורעים. כל אדם ינהג כמנהג אבותיו וכהוראת רבותיו. כן ישנם פרטים רבים בדיני הקריעה — כגון אבל בשבת, אבל ששמע שמועה רחוקה, וקריעה על מי שמת בחול המועד — שכל אחד מהם דורש בירור פרטני.

סיכום: הקריעה היא ביטוי עתיק ועמוק של אבל, המבחין בין הקריעה על הורים, שהיא חמורה ואינה מתאחה, לבין הקריעה על שאר קרובים. פרטי הדינים — מתי, כיצד ובאיזה צד — רבים ומדויקים, ויש בהם הבדלי מנהגים. בכל מקרה של פטירה יש לברר את הדינים המדויקים בעוד מועד. למעשה יש להתייעץ עם רב מוסמך.