טהרת המת ותכריכים — הכנת הנפטר לקבורה בכבוד ובפשטות

קודם הקבורה עוברים על גוף הנפטר מעשי טהרה והלבשה, הנעשים בידי אנשי החברא קדישא ביראה ובכבוד. מעשים אלו הם מן החסדים הגדולים, והם נעשים בצנעה, בכובד ראש, ובתפילה לעילוי נשמת הנפטר.

מהות הטהרה

הטהרה היא רחיצת גוף הנפטר וניקויו, ולאחריה שופכים עליו מים בשיעור הנדרש לטהרה, כדרך שאדם טובל ונטהר. עניין הטהרה הוא הכנת הגוף הקדוש לקבורה במצב של נקיון וטהרה, וכן יש בה עניין רוחני עמוק על פי הקבלה. כל מעשי הטהרה נעשים בלשון בקשת מחילה מן הנפטר ובכבוד רב.

תכריכים — פשטות ושוויון

הנפטר מולבש בתכריכים, שהם בגדים פשוטים העשויים מבד לבן, על פי רוב פשתן או כותנה. הכלל הגדול הוא:

• התכריכים פשוטים ולבנים, ללא תפירות מיוחדות, כיסים או קישוטים.
• אין הבדל בין עשיר לעני — כולם נקברים באותם תכריכים פשוטים.
• נהגו שלא לעשות בתכריכים דבר יקר, כדי שלא להכביד על המשפחות וכדי לשמור על השוויון.

כפי שלימדנו רבן גמליאל בענוותנותו, שציווה לקברו בכלי פשתן פשוטים, וכך נהגו כל ישראל אחריו, ללמד שכל בני האדם שווים לפני בוראם.

טלית לנפטר

נהגו לעטוף את הנפטר הזכר בטליתו שהתפלל בה בחייו, ומבטלים אחת מן הציציות או פוסלים אותה, להראות שהמת פטור מן המצוות. מנהגי העטיפה בטלית משתנים מעט בין העדות והקהילות, ויש בזה פרטי דינים.

זהירות וכבוד במהלך ההכנה

כל מעשי הטהרה וההלבשה נעשים בזהירות מרבית ובכבוד:

• אין מניחים את הנפטר לבדו, אלא שומרים עליו עד הקבורה.
• אנשי החברא קדישא נוהגים בדומייה ובכובד ראש, ומבקשים מחילה מן הנפטר.
• נמנעים מכל מעשה של בזיון או חוסר כבוד.

איסור הנאה מן המת

אסור ליהנות מגוף הנפטר ומן התכריכים. על כן אין משתמשים בבגדי המת ובחפציו האישיים שעליו לצרכים אחרים, והכל נקבר עמו בכבוד. דין זה הוא מן הדינים החמורים הקשורים לקדושת הגוף ולכבוד המת.

סיכום: טהרת המת והלבשתו בתכריכים הן מעשי חסד גדולים, הנעשים מתוך כבוד עמוק, פשטות ושוויון. הם מבטאים את האמונה בקדושת הגוף שנברא בצלם, ואת ההכרה שכל בני האדם שווים לפני בוראם בשעת פרידתם מן העולם. בכל פרטי המעשים יש לסמוך על אנשי החברא קדישא הבקיאים, ובכל שאלה למעשה יש להתייעץ עם רב מוסמך.