קידוש על היין: שער הכניסה לסעודת השבת

הקידוש הוא אחד מעמודי התווך של סעודות השבת, ובו אנו מקיימים את מצוות "זכור את יום השבת לקדשו". המילה "קידוש" עצמה מבטאת את העניין: אנו מקדישים ומבדילים את היום הזה משאר ימי השבוע, ומעידים בפינו על קדושתו. הקידוש נאמר על כוס יין, ובכך מתקדשת הסעודה כולה.

מהות הקידוש

חכמינו לימדו שמצווה לזכור את השבת בדברים, היינו להזכיר בפה את קדושת היום בכניסתו. הקידוש הוא קיומה של זכירה זו. כאשר אנו מרימים את הכוס ואומרים את דברי הקידוש, אנו מעידים על כך שהקדוש ברוך הוא ברא את העולם בששה ימים ושבת ביום השביעי, ושהוא קידש את היום הזה והבדילו לעם ישראל. בכך הופך מעשה פשוט של שתיית יין למעשה של עדות ואמונה.

נהגו לקדש על היין משום שהיין הוא משקה חשוב המבטא שמחה וכבוד. במקום שאין יין, אפשר לקדש על מה שהוא חשוב באותו מקום לפי המסורת הנהוגה. כך או כך, הקידוש נעשה תמיד על דבר מכובד, להורות על חשיבות היום.

מקום הקידוש בסעודה

יסוד מוסכם הוא שהקידוש נאמר במקום שבו סועדים, וקודם לסעודה. אין מקדשים בחדר אחד וסועדים בחדר אחר, אלא הקידוש והסעודה נקשרים יחד. בכך מתבטא שהשבת אינה רק רגע של אמירה, אלא יום שלם של עונג שמתחיל בקידוש וממשיך בסעודה.

בליל שבת נהגו לפתוח את הסעודה בקידוש שעל הכוס, ולאחריו ליטול ידיים ולברך על הלחם. גם ביום השבת, קודם הסעודה השנייה, אומרים קידוש, אך הוא קצר יותר מזה של הלילה. שני הקידושים הללו מסגרים את סעודות היום ומעניקים להן את מעמדן המיוחד.

אופן עשיית הקידוש

מקובל שהמקדש נוטל את הכוס בידו, ממלא אותה יין, ואומר עליה את דברי הקידוש. נהגו לעמוד או לשבת לפי מסורת הקהילה. לאחר הקידוש שותה המקדש מן היין, ונהגו לחלק מן היין גם לבני הבית, שכן כולם שותפים בקדושת היום. הכוס נבחרת שלמה ונקייה, לכבוד המצווה.

משמעות לכל בני הבית

הקידוש אינו עניין של המקדש בלבד אלא של כל המשובים סביב השולחן. כאשר בני הבית מאזינים לדברי הקידוש, הם שותפים בעדות על קדושת השבת. זהו רגע שבו המשפחה כולה מתאחדת סביב הכוס, ומקבלת יחד את קדושת היום. הילדים השומעים את הקידוש מדי שבת סופגים בלא מילים את ההכרה בקדושת היום ובחשיבותו.

הקידוש ממחיש כיצד מצוות השבת אינן מנותקות מן החיים אלא שזורות בהם. דווקא סביב שולחן הסעודה, במעשה של שתיית יין ואכילת לחם, אנו מקדשים את היום ומעידים על אמונתנו. כך הופכת הסעודה הגשמית לכלי שדרכו מתגלה הקדושה.

היסוד המוסכם הוא שהקידוש הוא חלק מהותי מקבלת השבת וסעודותיה, ובו מקיימים את מצוות זכירת היום. הוא נאמר על כוס יין, במקום הסעודה, ופותח את הסעודה בכבוד ובקדושה.

למעשה, לכל שאלה יש להתייעץ עם רב מוסמך.