פשרה ובוררות — "שלום ומשפט שפטו בשעריכם"

אף שעיקר תפקיד בית הדין הוא לפסוק דין אמת לאמיתו, מצאנו בחז"ל מעלה גדולה לפשרה — היינו שבית הדין לא פוסק לפי שורת הדין המדויקת, אלא מקרב את הצדדים לפתרון מאוזן המתקבל על דעת שניהם. נאמר "אמת ומשפט שלום שפטו בשעריכם", ושאלו חז"ל: היכן יש משפט שיש בו שלום, הוי אומר זו פשרה. שכן בדין רגיל יש מנצח ומנוצח, ואילו בפשרה שני הצדדים יוצאים מרוצים יחסית.

מעלת הפשרה

חכמים אמרו שמצווה לבצוע, כלומר לעשות פשרה, וזו מידת חסידות. הטעם הוא ששלום הוא ערך עליון, ופשרה משכינה שלום בין הצדדים ומונעת איבה. עם זאת, יש שיטות בין החכמים: יש הסוברים שאסור לבצוע ויש לפסוק דין אמת בלבד, ויש הסוברים שמצווה לבצוע, וההלכה היא שמצווה לומר לבעלי הדין בתחילת הדין שאם רצונם ללכת בדרך הפשרה.

מתי מציעים פשרה

הדיין מציע לצדדים את אפשרות הפשרה לפני שמיעת הטענות ופסיקת הדין, או בתחילתו. לאחר שכבר נתברר הדין וידוע מי הזכאי ומי החייב, יש אומרים שאין לדיין לעשות פשרה, משום שאז הדבר נראה כעיוות של דין שכבר התברר. לכן הזמן הראוי להציע פשרה הוא בתחילה.

• הפשרה צריכה להיעשות מדעת שני הצדדים ובהסכמתם.
• ראוי שתיעשה בקניין כדי שתחייב את הצדדים.
• הדיין מציע פשרה בתחילת הדין, לא לאחר שכבר התברר מי הזכאי.
• מעלת הפשרה — השכנת שלום ומניעת איבה.

בוררות — מהי

בוררות היא הסכמה של שני צדדים למסור את סכסוכם להכרעת אדם או בית דין שהם בוחרים, ולקבל מראש את פסיקתו. ההלכה מכירה בכך, ויש דרך מקובלת שכל אחד מהצדדים בורר לו דיין אחד, ושני הבוררים בוחרים יחד דיין שלישי, ושלושתם דנים בדבר. דרך זו נקראת "זה בורר לו אחד וזה בורר לו אחד".

תוקף הבוררות והקניין

כדי שפסק הפשרה או הבוררות יחייב את הצדדים מבחינה הלכתית, ראוי שייעשה קניין מפורש, שבו כל צד מקבל על עצמו את ההכרעה. בלא קניין, יש מקום לטעון שאחד הצדדים יכול לחזור בו לפני גמר הדין. לכן בתי הדין בזמננו מחתימים את הצדדים על שטר בוררות ("הסכם בוררות") בתחילת ההליך, שבו מקבלים עליהם את סמכות בית הדין ואת פסיקתו, בין לדין ובין לפשרה.

פשרה הקרובה לדין

נהוג בבתי דין רבים לפסוק "פשרה הקרובה לדין", כלומר הכרעה הנוטה אל שורת הדין אך מאפשרת לבית הדין גמישות מסוימת כדי להגיע לתוצאה צודקת ומאוזנת, במיוחד במקרים שבהם הראיות אינן חד-משמעיות. דרך זו משלבת את יתרון הדין המדויק עם מעלת השלום שבפשרה.

למעשה יש להתייעץ עם רב מוסמך.