ערלה: שלוש שנות איסור מפירות האילן

מן המצוות התלויות באילן נמנה איסור ערלה, שנאמר בתורה (ויקרא יט): "וכי תבואו אל הארץ ונטעתם כל עץ מאכל וערלתם ערלתו את פריו, שלוש שנים יהיה לכם ערלים לא יֵאכל". פירות שגדלו באילן בשלוש השנים הראשונות לנטיעתו אסורים באכילה ובהנאה, וזהו אחד האיסורים החמורים, שכן הוא אסור אף בהנאה.

מה נכלל באיסור

איסור ערלה חל על פירות של אילן מאכל, היינו עץ הנותן פרי הראוי לאכילה. ירקות וצמחים חד-שנתיים אינם בכלל ערלה, שכן ערלה נאמרה ב"עץ". כמו כן האיסור הוא על הפרי עצמו, ובכלל זה גם הגרעין הראוי לאכילה והקליפה הסמוכה לפרי שיש בה תועלת, אך לא על העלים, העץ והעצים.

• איסור ערלה כולל אכילה והנאה כאחד.
• הוא נוהג בעצי פרי בלבד, לא בעצי סרק.
• פרי שספק אם הוא ערלה — דינו תלוי בארץ או חוץ לארץ כמבואר להלן.

מנין שלוש השנים

שנות הערלה אינן שלוש שנים מלאות תמיד, אלא נמדדות לפי שנות העולם. אילן שנִטע לפני ט"ז באב — שנה זו נחשבת לו לשנה ראשונה אף שלא עברה שנה שלמה, ובלבד שיהיה שהות של שלושים יום קודם ראש השנה (שלושים יום בשנה חשובים כשנה). לאחר מכן עוברות שתי שנים נוספות, וביום א' בתשרי של השנה הרביעית מסתיים זמן הערלה.

אך הפירות שחנטו בשנה הרביעית עד ט"ו בשבט עדיין אינם יוצאים מכלל ערלה, מאחר שט"ו בשבט הוא ראש השנה לאילן לעניין זה. לכן צריך שיחנוט הפרי לאחר ט"ו בשבט של השנה הרביעית כדי שיֵצא מאיסור ערלה.

ערלה בחוץ לארץ

איסור ערלה נוהג מן התורה בארץ ישראל. בחוץ לארץ נוהג איסור ערלה אף הוא, אלא שהוא בא לנו כהלכה למשה מסיני, ובו הקלו בספקות. נפסק בשולחן ערוך (יורה דעה רצד) שספק ערלה בחוץ לארץ — מותר. כלומר, פרי הנקנה בחוץ לארץ שאין ידוע בוודאות שהוא ערלה, מותר באכילה, אף אם רוב הפירות באותו מקום הם ערלה, כל עוד יש ספק. אך פרי שודאי ערלה — אסור אף בחוץ לארץ.

• בארץ ישראל אף ספק ערלה אסור (כדין ספק איסור תורה).
• בחוץ לארץ ספק ערלה מותר, וודאי ערלה אסור.
• הקונה שתילים נושאי פרי לגינתו צריך לחשב את שנות הערלה.

מקרים מעשיים בגינה ובעציץ

מי שנוטע עץ פרי בחצרו צריך לדעת שעליו לחשב את שנות הערלה כראוי, ולהיזהר שלא לאכול מפירותיו עד צאתם מכלל ערלה. גם נטיעה בעציץ נוגעת לדיני ערלה, ויש חילוקים בין עציץ נקוב לשאינו נקוב ובין עומד תחת כיפת השמיים לעומד בתוך הבית, והדבר מצריך בירור פרטני.

כמו כן יש להבחין בין נטיעה לבין הברכה והרכבה, שדינם עשוי להשתנות לעניין מנין השנים. אילן שנעקר ונשארו בו שורשים, או שהוברך מאילן זקן, יש לדון בו בפני עצמו.

למעשה יש להתייעץ עם רב מוסמך.