עירוב תבשילין — כיצד ומדוע מערבים לפני יום טוב

ביום טוב מותר לבשל ולאפות לצורך אותו היום בלבד. כאשר יום טוב חל ביום שישי, אסור לכאורה לבשל ביום טוב לצורך השבת. התירו חכמים זאת על ידי "עירוב תבשילין" שעושים מערב יום טוב, כמבואר בשולחן ערוך (אורח חיים סימן תקכז).

מהותו

עניין העירוב הוא שמתחיל אדם בהכנת מאכלי השבת כבר מערב יום טוב, ונמצא שכשמבשל ביום טוב לשבת — הוא רק משלים מה שכבר התחיל, ולא מתחיל מלאכה חדשה לצורך השבת. כן יש בו תקנה שיזכור ולא יבשל ביום טוב לצורך חול.

כיצד עושים

בערב יום טוב לוקחים פת (כשיעור כביצה) ותבשיל חשוב (כביצה — כגון בשר, דג או ביצה מבושלת), אוחזים בהם ומברכים: "ברוך אתה ה'... אשר קדשנו במצוותיו וצונו על מצות עירוב". ואומרים את הנוסח בארמית (או בלשון שמבין): "בהדין עירובא יהא שרא לנא לאפות ולבשל... מיומא טבא לשבתא".

שמירת העירוב

יש לשמור את העירוב עד שיגמור לבשל לשבת. אם נאכל או אבד התבשיל קודם שבישל לשבת — אסור לבשל עוד. נהגו לאכול את פת העירוב בסעודות השבת, ויש שנהגו לבצוע עליה בלחם משנה.

מי שלא עירב

מי ששכח לערב עירוב תבשילין — יכול לסמוך על עירוב שעשה רב העיר עבור בני קהילתו (אם נהגו כן). מי שאינו בקי — יסמוך על אדם אחר שיזכה לו את העירוב ויאמר "זכו לכל בני העיר".

עירוב תבשילין מאפשר לכבד את השבת אף בסמיכות ליום טוב. למעשה יש לשאול רב מורה הוראה.