סדר עריכת הקערה וקדש ורחץ: מבנה ליל הסדר

חמישה עשר סימני הסדר

ליל הסדר ערוך על פי חמישה עשר שלבים מסודרים, הנקראים "סימני הסדר": קדש, ורחץ, כרפס, יחץ, מגיד, רחצה, מוציא, מצה, מרור, כורך, שולחן עורך, צפון, ברך, הלל, נרצה. סדר זה מסייע לזכור את מהלך הלילה ולא לדלג על דבר. נהגו לאומרו בקול לפני תחילת הסדר, ויש המנגנים אותו בניגון מסורתי.

עריכת הקערה

על שולחן הסדר מניחים קערה מיוחדת ועליה הדברים הצריכים ללילה: שלוש מצות, מרור וחזרת (לכורך), חרוסת, כרפס, ביצה (זכר לקרבן חגיגה) וזרוע (זכר לקרבן פסח). נוהגים לסדר את הקערה בסדר מסוים, ויש בכך מנהגים שונים בין העדות, ובכללם סדר האריז"ל המקובל בקהילות רבות. שלוש המצות מסמלות כהן, לוי וישראל, ובהן עושים את היחץ ואת המוציא מצה.

הזרוע והביצה אינם נאכלים בליל הסדר עצמו כחלק מן המצוות; הזרוע היא זכר לקרבן פסח שאין מקריבים בזמננו. נוהגים שלא לאכול בשר צלי בליל הסדר, כדי שלא יראה כאוכל קרבן פסח מחוץ למקום המקדש.

קדש

הסדר נפתח בקידוש על כוס היין הראשונה מארבע הכוסות. מקדשים לאחר צאת הכוכבים, ולא מבעוד יום, מפני שכל מצוות הלילה תלויות בזמן הלילה. בשנה שחל בה הסדר במוצאי שבת, מוסיפים בקידוש את נוסח ה"הבדלה" בתוך הקידוש. שותים את הכוס בהסבה על צד שמאל.

ורחץ

לאחר הקידוש נוטלים ידיים בלא ברכה, לקראת אכילת הכרפס שטובלים אותו במשקה. נטילה זו היא משום שדבר שטיבולו במשקה טעון נטילת ידיים. רבים נהגו שבעל הבית בלבד נוטל, ויש שכל המסובים נוטלים, וכל אחד ינהג כמנהגו.

כרפס

טובלים ירק (כרפס, ויש הנוהגים בתפוח אדמה או בסלרי) במי מלח או בחומץ, ומברכים עליו ברכת "בורא פרי האדמה". טובלים פחות מכזית כדי שלא להיכנס לספק ברכה אחרונה. עניין הטיבול הוא לעורר את שאלת הילדים, שכן כל מעשי הלילה נועדו לעורר תמיהה ולפתוח את פתח השאלות.

יחץ

חוצים את המצה האמצעית לשתיים, ומצניעים את החלק הגדול לאפיקומן. החלק הקטן נשאר בין שתי המצות השלמות. את האפיקומן עוטפים ומצניעים, ונהגו שהילדים "גונבים" אותו כדי לעוררם ולשמרם ערניים עד סוף הסדר. אכילת האפיקומן בסוף הסעודה היא זכר לקרבן פסח שהיה נאכל על השובע.

מגיד והמשך הסדר

הלב של תחילת הלילה הוא ה"מגיד" — אמירת ההגדה וסיפור יציאת מצרים. עליו נרחיב במקום אחר. לאחר מכן באים שלבי האכילה: רחצה (נטילת ידיים בברכה), מוציא ומצה, מרור, כורך, ושולחן עורך — הסעודה עצמה.

בסיום הסעודה אוכלים את ה"צפון" (האפיקומן), מברכים ברכת המזון על הכוס השלישית ("ברך"), אומרים את ה"הלל" על הכוס הרביעית, ומסיימים ב"נרצה" — תפילה שתתקבל עבודתנו ושנזכה לעשות פסח בירושלים הבנויה. סדר מסודר זה מלווה את עם ישראל מדורי דורות, ומעביר את מסר הגאולה מאב לבנו בשרשרת בלתי נפסקת.