מצוות השמיטה — יסודות מצוות השביעית ושורשיה

מצוות השמיטה היא אחת המצוות התלויות בארץ ישראל, ועניינה כי בכל שנה שביעית שובתת הארץ ממלאכתה, כשם שאדם שובת בשבת. נאמר בתורה (ויקרא כה): "ושבתה הארץ שבת לה'", ומכאן למדו חכמים את עיקר חיובה של שביתת הקרקע בשנה השביעית. מצווה זו כוללת מצוות עשה לשבות, ולצדה איסורי לא תעשה על עבודת הקרקע.

חלוקת המצוות הקשורות לשמיטה

נהוג לחלק את ענייני השמיטה לכמה ראשים עיקריים. ראשית — שמיטת קרקעות, שעניינה השביתה מעבודת האדמה והנהגות הקדושה בפירות. שנית — שמיטת כספים, שעניינה השמטת החובות בסוף השנה השביעית. שני עניינים אלו נפרדים בדיניהם, אף שהם נכללים בשם הכולל "שמיטה".

• שמיטת קרקעות — איסור עבודת האדמה וקדושת הפירות.
• קדושת פירות שביעית — דיני אכילה, הפסד וסחורה.
• ביעור — חובת הוצאת הפירות מן הבית בזמנם.
• שמיטת כספים — בסוף שנת השמיטה, ועניין הפרוזבול.

טעמי המצווה

הראשונים ביארו טעמים שונים למצווה. יש שביארו כי השביתה מהקרקע מחזקת את האמונה שהארץ והיבול הם של הקב"ה, והאדם אינו אלא אריס בקרקעו של מקום. אחרים הוסיפו כי ההפקרת הפירות לכל מלמדת ענווה והסתפקות, ומשווה בין העשיר לעני בשנה זו. הרמב"ם הזכיר גם תועלת חקלאית בהנחת הקרקע לנוח, אך עיקר הטעם הוא הציווי האלוקי והאמונה הנלמדת ממנו.

מעמד השמיטה בזמן הזה

נחלקו הראשונים אם שמיטת קרקעות בזמן הזה היא מן התורה, מדברי חכמים, או ממידת חסידות בלבד. רוב הפוסקים נקטו להלכה ששמיטה בזמן הזה היא מדרבנן, לפי שאין רוב ישראל יושבים על אדמתם, אך יש מן הראשונים שהחמירו וסברו שהיא מן התורה. הבדל זה משפיע על כמה דינים מעשיים, כגון מידת ההקל בספקות.

היקף החיוב במקום ובזמן

דיני קדושת שביעית נוהגים בגבולות ארץ ישראל המקודשים, ויש הבדל בין שטחים שהיו בידי עולי בבל לבין שטחים שהיו רק בידי עולי מצרים, לעניין חומרת הדינים. השנה השביעית עצמה מתחילה בראש השנה, אך לעניין מקצת מלאכות יש דין "תוספת שביעית" שכבר בטל בזמן הזה לרוב הדעות. הפירות נחשבים קדושים בקדושת שביעית לפי זמן חנטתם או גמר גידולם, כל מין לפי דינו.

חשוב להדגיש כי השמיטה אינה רק קובץ איסורים, אלא הזדמנות לחיזוק האמונה והביטחון. השובת מעבודת אדמתו מעיד בכך על אמונתו שפרנסתו ביד שמים. כמו כן, מצווה זו מחנכת לזהירות יתרה בכבוד היבול ובאיסור הפסדו, מתוך הכרה שהפירות קדושים.

סיכום מעשי

השומר על דיני השמיטה זוכה למעלה גדולה, וחכמים שיבחו במיוחד את שומרי שביעית. אך מאחר שהדינים מסועפים ותלויים בפרטים רבים — אופי הקרקע, סוג היבול, וזמני החנטה — אין להסתמך על כללים בלבד. בכל מקרה מעשי, ובפרט בכל הנוגע לעבודת אדמה, קנייה ומכירה של תוצרת ישראל בשנת השמיטה, למעשה יש להתייעץ עם רב מוסמך.