מלאכה בערב שבת סמוך לחשכה: עד מתי מותר לעשות מלאכה

אף שעיקר איסור מלאכה הוא בשבת עצמה, יש דינים מיוחדים לעניין מלאכה בערב שבת סמוך לכניסת השבת, הן מצד תוספת שבת והן מצד החשש שמא תימשך המלאכה לתוך השבת. השולחן ערוך (אורח חיים סימנים רנא-רנב) עוסק בדינים אלו.

מלאכה בערב שבת מן המנחה ולמעלה

הזהירו חכמים שלא יקבע אדם מלאכה גדולה בערב שבת סמוך לכניסתה, כדי שיהיה פנוי להכין צרכי שבת ולקבל את השבת בנחת. ויש בזה גם עניין של כבוד שבת, שלא יהיה טרוד במלאכתו עד הרגע האחרון. ראוי להפסיק את עסקי החול מבעוד יום ולהתפנות להכנות השבת.

• אין לקבוע מלאכה גדולה הסמוכה לכניסת השבת.
• ראוי להפסיק עסקי חול ולהתפנות להכנות.
• יש להשאיר זמן מספיק להכנת הגוף, הבגדים והבית.

מלאכות שאסור להתחיל סמוך לחשכה

חכמים אסרו להתחיל מלאכות מסוימות סמוך לחשכה מחשש שמא יבואו לידי חילול שבת. למשל, לא ישב אדם להסתפר סמוך למנחה, ולא ייכנס למרחץ, ולא יתחיל לעבד עורות, וכן מלאכות נוספות, עד שיתפלל. הטעם הוא חשש שמא יימשך הדבר ויעבור זמן התפילה או שייכנס לתוך השבת. דינים אלו מפורטים בשולחן ערוך ויש בהם פרטים רבים.

בין השמשות

זמן בין השמשות הוא הזמן שבין שקיעת החמה לצאת הכוכבים, והוא ספק יום ספק לילה. מן הדין יש המחמירים בו כשבת לחלוטין, ולכן אין לעשות בו מלאכה גמורה. במצב של צורך גדול או הפסד התירו לפעמים אמירה לגוי או דברים מסוימים, אך זה דורש בירור הלכתי פרטני ואין לפסוק בו לבד.

תוספת שבת

מצווה להוסיף מן החול על הקודש, דהיינו לקבל את השבת מעט קודם זמנה. מזמן קבלת התוספת ואילך אסור בעשיית מלאכה כשבת עצמה. הנשים נוהגות לקבל את השבת בהדלקת הנרות, והגברים על פי רוב בקבלת השבת בתפילה או באמירה מפורשת. לאחר קבלת השבת אסור בכל מלאכה.

הבדלי מנהגים בזמני הכניסה

בעניין זמן קבלת השבת ותוספת שבת יש מנהגים שונים בין הקהילות והמקומות. בארץ ישראל נהגו ברוב המקומות בכניסת שבת כעשרים דקות לפני השקיעה, ויש מקומות שנהגו אחרת, כגון ירושלים בארבעים דקות. הספרדים והאשכנזים אינם חלוקים בעיקרון תוספת שבת, אך יש הבדלים בפרטים ובזמנים המקובלים. יש לברר את זמני הכניסה המקובלים במקום מגוריו.

עיקר הדבר: ראוי לסיים כל מלאכה מבעוד יום, להוסיף מן החול על הקודש, ולהיכנס לשבת מתוך מנוחה וכבוד.

למעשה יש להתייעץ עם רב מוסמך.