לדעת את ה' — מצוות ידיעת הבורא והשגתו

הרמב"ם נוקט בלשון מדויקת בפתח ספרו: "יסוד היסודות ועמוד החכמות לידע שיש שם מצוי ראשון". הוא בחר במילה 'לידע' ולא במילה 'להאמין', ובחירה זו אינה מקרית. יש בה ללמד שהמצווה אינה רק לקבל אמונה במסורת, אלא לשאוף לידיעה ולהכרה ברורה ככל יכולת האדם.

בידיעת ה' עוסקים רבים מן הראשונים, ובמיוחד הרמב"ם, המאריך בכך בתחילת ספרו ובמורה הנבוכים. עם זאת, חשוב להדגיש מלכתחילה שאין הכוונה שכל אדם חייב להגיע למדרגות עיון פילוסופי, אלא שכל אדם נדרש להכיר את בוראו כפי יכולתו ומדרגתו, ולבסס את אמונתו על הכרה ולא רק על קבלה גרידא.

הידיעה כיסוד לאהבה וליראה

הרמב"ם קושר במפורש בין הידיעה לבין האהבה והיראה. הוא כותב שהאהבה והיראה באות מתוך ההתבוננות בגדולת ה' הנגלית בבריאה. נמצא שהידיעה אינה תכלית לעצמה בלבד, אלא היא המנוף המביא את האדם לאהבת ה' וליראתו. ככל שמעמיק אדם בהכרת בוראו, כן גדלות אהבתו ויראתו.

זה הטעם שהרמב"ם פותח את ספר ההלכה דווקא ביסודי האמונה ובידיעת ה', ולא בהלכות מעשיות. הוא רומז בכך שכל המצוות צריכות לצמוח מתוך הכרה ביסוד, ולא להיות מעשים נטולי תוכן פנימי.

גבולות הידיעה

למרות החובה לדעת את ה', הדגישו חכמים שיש גבול ליכולת ההשגה האנושית. הרמב"ם עצמו מבאר שאיננו יכולים להשיג את מהות ה', אלא רק לדעת שהוא מצוי, ולשלול ממנו כל חיסרון וכל גשמיות. נאמר "כי לא יראני האדם וחי" (שמות לג), ללמד שהשגת מהותו של הבורא נמנעת מן האדם בעולם הזה. אף משה רבנו, גדול הנביאים, נאמר לו "וראית את אחורי ופני לא ייראו".

נמצא שהידיעה הנדרשת היא:

• לדעת בוודאות שה' מצוי, והוא ממציא הכול.
• לדעת שהוא אחד ואין כמותו.
• לשלול ממנו כל גשמיות, כל גבול וכל חיסרון.
• להכיר בכך שמהותו נשגבת מהשגת האדם, ודי לו לאדם בהכרת קיומו וגדולתו.

הזהירות בענייני ההשגה

חכמים הזהירו מאוד שלא להעמיק בענייני ההשגה העליונים אלא מי שראוי לכך, מתוך יראת שמים ובסיס חזק של אמונה ולימוד. הרמב"ם מבחין בין דברים שראוי ללמדם ברבים לבין דברים עמוקים שראוי ללמדם רק ליחידים מוכשרים. עיקרון זה חוזר אצל חכמי הדורות, שהזהירו שלא יבוא אדם לעסוק בענייני סתרי תורה לפני שמילא כריסו בתורה ובמצוות.

הכלל המעשי לרוב בני אדם הוא: לבסס את האמונה היטב, להכיר את גדולת ה' מתוך התבוננות בבריאה ובתורה, ולעסוק בידיעת ה' כפי המדרגה והיכולת, מבלי לבוא לידי הרהורים העלולים לערער את היסוד.

הידיעה המשפיעה על המעשה

הידיעה האמיתית אינה נשארת מופשטת, אלא משפיעה על כל מהלך חיי האדם. אדם היודע באמת שה' מצוי, משגיח ובוחן לבבות, מתנהג אחרת. הוא זהיר במעשיו, שמח בחלקו, ובוטח בבוראו. נמצא שהידיעה היא מקור הן לעבודת ה' הפנימית והן להתנהגות המעשית הנכונה.

נמצא שמצוות ידיעת ה' היא יסוד עמוק העומד בבסיס כל עבודת ה'. היא הדרך לאהבה וליראה, אך גם נדרשת בה זהירות וענווה, מתוך הכרה בגבולות ההשגה האנושית.

למעשה יש להתייעץ עם רב מוסמך.