כבוד ספר התורה — דיני נטילה, הגבהה והנשיאה

החפץ הקדוש שבידינו

ספר התורה הוא החפץ המקודש ביותר שבידי עם ישראל. הוא כולל את דברי ה' שנמסרו למשה רבנו, ונכתב בקדושה ובטהרה על פי הלכות מדויקות. מתוך כך נובע יחס של כבוד וקדושה מיוחד כלפיו, יחס שמתבטא בכל שלב — מהוצאתו מארון הקודש, דרך הגבהתו וקריאתו, ועד החזרתו למקומו.

חכמים תיארו את הכבוד הראוי לספר התורה במונחים של כבוד מלכים. כשם שמתייצבים בפני מלך בשר ודם, כך וביתר שאת מתייצבים בפני התורה. מנהג רחב הוא לעמוד כאשר ספר התורה מובל ונישא, כביטוי של הכרה במעמדו.

הוצאת הספר ונשיאתו

בעת פתיחת ארון הקודש והוצאת הספר נוהג הציבור לקום ולעמוד. הנושא את ספר התורה אוחז בו בשתי ידיו, מחזיקו כנגד לבו, ונושאו בדרך כבוד ובזהירות יתרה שלא ייפול חלילה. נפילת ספר תורה נחשבת לאירוע חמור, ונהגו הקהל להחמיר ולנהוג מנהגי תשובה כאשר הדבר אירע.

מנהג נפוץ הוא שהמתפללים נושקים לספר התורה בעת שהוא עובר לידם, אם בנגיעה ביד או בטלית ואחר כך בנשיקה. מנהג זה בא להביע אהבה וקרבה אל התורה, והוא נעשה בדרך של חיבה ולא של זלזול.

הגבהת הספר וגלילתו

מנהג ההגבהה — הרמת ספר התורה לעיני הקהל כשהכתב גלוי — הוא מנהג קדום שמטרתו שיראו כל המתפללים את כתב התורה. בעת ההגבהה נוהגים להצביע אל הספר ולומר "וזאת התורה אשר שם משה לפני בני ישראל". מצוות הגבהה זו נחשבת לחשובה, ויש הרואים בראיית הכתב בעת ההגבהה עניין של מעלה.

לאחר ההגבהה גוללים את הספר וקושרים אותו, ומלבישים עליו את מעטפותיו ועדייו בדרך כבוד. כל אלה — היריעות, המעיל, הכתר והרימונים — הם בגדר תשמישי קדושה, ויש לנהוג בהם בכבוד.

הזהירות בעת הקריאה

בעת קריאת התורה אין נוגעים בכתב ביד חשופה, ולכן נוהגים להצביע על המקום ביד של כסף או בקצה הטלית. הקפדה זו נובעת מן הכבוד לכתב הקדוש ומן הזהירות שלא להזיק לאותיות. כמו כן ראוי שהקריאה תיעשה מתוך כבוד ושימת לב, והציבור ראוי שיאזין בשתיקה ובכוונה.

שורש היחס

כל ההלכות והמנהגים הללו נובעים מתפיסה אחת: ספר התורה אינו ספר ככל הספרים, אלא מגלם בתוכו את הברית שבין הקדוש ברוך הוא לעם ישראל. הכבוד שאנו נוהגים בו הוא כבוד לתורה עצמה ולנותנה. מי שמפנים זאת, נוהג בספר התורה לא רק מתוך קיום כללים, אלא מתוך אהבה ויראה אמיתיות.

בכל קהילה וקהילה ישנם מנהגים מקומיים בפרטי הדינים הללו, וראוי לכל אדם לדעת את מנהג מקומו ולנהוג על פיו בכבוד הראוי.

למעשה, לכל שאלה יש להתייעץ עם רב מוסמך.