כבוד המזוזה: הסרה, גניזה ומה אסור לעשות

המזוזה היא דבר שבקדושה, ובכלל מצוותה גם הנהגה של כבוד כלפיה. כשם שיש דין בקביעתה, כך יש דינים בהסרתה, בשמירתה ובגניזתה. בלי הקפדה על כך עלול אדם להיכשל בביזוי קדושה או בהשארת בית בלא שמירה.

איסור הסרה ללא צורך

אין להסיר מזוזה מן הבית בלא צורך. כל זמן שהאדם דר בבית, חובה שהמזוזה תהיה קבועה. אם צריך להסירה לבדיקה או לתיקון, יחזירה במהרה כדי שלא יישאר הבית בלא מזוזה. הסרה לחינם פוגעת בכבוד המצווה ובשמירה הנמשכת ממנה.

השארת המזוזות לדייר יהודי

היוצא מדירה ובא אחריו יהודי לדור בה, לא יטול עמו את המזוזות אלא יניחן במקומן. בכך הוא מונע מן הבא להיכנס לבית פרוץ בלא מזוזה, ואף נשמר מן הסכנה המיוחסת לנוטל מזוזות. נהגו שהדייר הנכנס משלם לדייר היוצא את דמי המזוזות, כדי שלא יפסיד היוצא ולא יקפיד הנכנס.

• אין מסירים מזוזה בלא צורך.
• היוצא מדירה לדייר יהודי משאיר את המזוזות.
• נהגו שהנכנס משלם דמי המזוזות ליוצא.

גניזת מזוזה פסולה

מזוזה שנפסלה אינה נזרקת לאשפה, שכן יש בה שמות קדושים. יש לגונזה כדין כתבי קודש, בגניזה או בקבורה במקום הראוי. רבים מביאים מזוזות פסולות לבית כנסת או לגניזה ציבורית. השלכת מזוזה לאשפה היא ביזוי שמות ה' וחמורה מאוד.

שמירת המזוזה מפני נזק

ראוי לכסות את המזוזה בכיסוי המגן עליה מפני לחות, גשם ושמש, במיוחד בפתחים החיצוניים החשופים. כיסוי טוב מאריך את חיי הקלף ומונע פסילתו. אך יש להיזהר שהכיסוי לא ייחשב חציצה הפוסלת את הקביעה, ולכן מקובל להצמיד את הכיסוי עם המזוזה למשקוף.

נגיעה ונשיקה

נהגו רבים לתת יד על המזוזה בכניסה וביציאה, ויש המנשקים את היד, כדרך חיבה לקדושה והזכרת ייחוד ה'. אין בכך חיוב גמור אלא מנהג חסידות וחיבוב מצווה. עיקר העניין הוא להתעורר על ידי המזוזה לזכירת אמונה.

כבוד מתמשך

ההנהגה בכבוד המזוזה משקפת את ההכרה שזהו חפץ של קדושה הקבוע בביתנו תמיד. מי שמתייחס למזוזה בכובד ראש, בודק אותה, שומר עליה וגונז את הפסולה כדין, מקיים את המצווה בשלמותה.

פרטי דיני ההסרה, הגניזה והשארת המזוזות בעת מעבר דירה מצריכים בירור לכל מקרה. למעשה יש להתייעץ עם רב מוסמך.