זמן אמירת הסליחות — אשמורת הבוקר, חצות הלילה ודין האומר ביום

זמן אמירת הסליחות אינו דבר של מה בכך, וקבעו בו הפוסקים כללים מדויקים, מפני שעיקר כוחן של הסליחות תלוי באמירתן בעת רצון. השעות הסמוכות לעלות השחר, וכן השעות שלאחר חצות הלילה, הן עיתות מסוגלות לבקשת רחמים, ובהן נהגו ישראל לעמוד ולהתחנן לפני בוראם.

אשמורת הבוקר — הזמן המובחר

הזמן המשובח ביותר לאמירת הסליחות הוא באשמורת הבוקר, סמוך לעלות השחר. כך נהגו ישראל בכל הדורות, לקום בלילה ולומר סליחות לפני תפילת שחרית. הטעם, שעת זו היא עת רצון מיוחדת, כמו שמצינו אצל האבות שהשכימו לעבודת ה'. אף הזוהר הקדוש מאריך בשבח שעות אלו כעת קרבה לקדוש ברוך הוא.

אמירה לאחר חצות הלילה

מי שקשה לו לקום באשמורת הבוקר, יכול לומר סליחות לאחר חצות הלילה. מחצות ואילך מתחיל זמן של רחמים, ולכן ניתן לומר בו את הבקשות ושלוש עשרה המידות. אמנם לכתחילה עדיף סמוך לעלות השחר, אך אחר חצות הוא זמן כשר לאמירת סליחות.

איסור אמירה לפני חצות

נפסק בפוסקים שאין לומר סליחות בתחילת הלילה, לפני חצות. הטעם, ששעות אלו אינן עת רצון לאמירת שלוש עשרה המידות והתחנונים, ויש בכך משום פגם וחשש. לפיכך מי שמארגן אמירת סליחות בציבור, יקפיד שלא להתחיל לפני חצות הלילה.

• לכתחילה — באשמורת הבוקר, סמוך לעלות השחר.
• בדיעבד או בשעת הצורך — לאחר חצות הלילה.
• אין לומר — לפני חצות הלילה.

אמירת סליחות לאחר עלות השחר וביום

מי שלא הספיק לומר סליחות באשמורת או בלילה, יכול לאמרן לאחר עלות השחר, לפני תפילת שחרית, ואין בכך מניעה. ויש שאומרים סליחות אף לאחר התפילה במשך היום, בשעת הדחק. אמנם הזמן המובחר חלף, אך עדיין יש ערך באמירתן, שכן כל היום בימי הרצון מסוגל לתשובה ולבקשת רחמים.

סדר הקדימה בין תפילה לסליחות

כאשר אומרים סליחות סמוך לתפילת שחרית, יש להקפיד על סדר נכון. הברכות וקריאת שמע יש להקדים בזמנן הראוי. בעניין סדר אמירת הסליחות ביחס לברכות השחר ולתפילה, יש מנהגים שונים בין הקהילות, ויש לנהוג כמנהג המקום והקהילה. בכל מקרה, אין לדלג על דברים שזמנם קבוע מחמת אמירת הסליחות.

אמירה בכוונה ולא בחיפזון

אף שזמן הסליחות מוקדם והאדם עייף, אין לאמרן בחיפזון ובלא כוונה. עיקר הסליחות בעוררות הלב ובכוונת הבקשות. מוטב לאדם לומר מעט בכוונה מהרבה בלא כוונה. בפרט בעת אמירת הווידוי ושלוש עשרה המידות, יש להתבונן ולכוון את הלב. מי שקם באשמורת בכוונה לעבודת ה', זוכה לעת רצון מיוחדת, ובלבד שלא יבוא הדבר על חשבון תפילת שחרית בציבור ובכוונה.

נמצא שזמן הסליחות נקבע בחכמה, כדי לכוון את האדם לעיתות המסוגלות ביותר לרחמים ולתשובה. הקם באשמורת ומתחנן לפני בוראו בלב נשבר, זוכה לקרבת ה' מיוחדת בימים אלו של רצון.

למעשה יש להתייעץ עם רב מוסמך.