דרך האמצע (שביל הזהב) בהלכות דעות לרמב"ם — יסוד תיקון המידות

הרמב"ם פותח את הלכות דעות (בספר המדע) בעיסוק במידות הנפש ובדרכי תיקונן. יסוד גדול קבע הרמב"ם: לכל מידה ומידה יש שני קצוות, וביניהם הדרך הממוצעת. הקצוות אינם רצויים, והדרך הנכונה היא המידה הבינונית, הרחוקה משני הקצוות במידה שווה. עיקרון זה נקרא בפי רבים 'שביל הזהב' או 'דרך האמצע', והוא מהווה את התשתית לכל עבודת המידות אצל האדם.

למשל, יש אדם בעל לב גס שאינו מתפעל מכלום, ויש מי שרגיש ונבהל מכל דבר קטן. שני אלו אינם הדרך הטובה. הדרך הנכונה היא להתפעל רק מן הדבר הראוי להתפעל ממנו, בשיעור הראוי. וכן בכל המידות: לא קמצן ולא בזבזן, אלא נדיב בשיעור הראוי; לא רך מדי ולא קשה מדי.

מקור דרך האמצע בכתובים ובחז"ל

הרמב"ם מבסס את דרך האמצע על הפסוק 'והלכת בדרכיו'. כשם שהקב"ה נקרא חנון ורחום, כך על האדם להתנהג במידות טובות ולהידמות לדרכי ה' כפי כוחו. הליכה בדרכים אלו היא קיום מצוות הליכה בדרכי ה'. כך הופך תיקון המידות ממעלה מוסרית כללית לעניין שיש בו צד של מצווה ועבודת ה'.

חשוב לדעת שהרמב"ם אינו מדבר רק על הימנעות מעבירות, אלא על עיצוב פנימי של אופי האדם. אדם יכול לקיים מצוות רבות ועדיין להיות בעל מידות מקולקלות, ועל כן עבודת המידות היא חלק נפרד וחיוני בעבודת השם.

כיצד קונים את דרך האמצע

הרמב"ם מלמד שאת המידות הטובות קונים על ידי הרגל וחזרה. אין די בידיעה שכלית; צריך לחזור על מעשים טובים פעמים רבות עד שייקבעו בנפש כטבע שני.

• זיהוי המידה שצריך לתקן והבנת שני קצוותיה.
• הרגל מתמשך במעשים שמטים את הנפש אל האמצע.
• חזרה על המעשים עד שייעשו טבע ולא יצריכו מאמץ.

שיטת הריחוק לקצה כתחבולה זמנית

יש מקרה שבו הרמב"ם מורה לסטות מן האמצע באופן מכוון. אדם שטבעו נוטה מאוד לקצה אחד, צריך להרגיל את עצמו זמנית בקצה הנגדי, כדי לאזן את נטייתו. למשל מי שנוטה מאוד לכעס, יתרגל את עצמו בקצה ההפך עד שיחזור לאמצע. זוהי תחבולה רפואית לנפש, ולא הדרך הקבועה. כשמגיע האדם לאיזון, עליו לחזור אל הדרך הבינונית ולעמוד בה תמיד.

מדוע זו 'דרך הקדושים'

הרמב"ם מבחין בין מי שהולך בדרך האמצע, הנקרא 'חכם', לבין מי שמחמיר על עצמו ומתרחק מעט מן האמצע לצד החסידות. בדרך כלל הדרך הראויה לכל אדם היא האמצע, ורק במידות מסוימות, כפי שיתבאר, ראוי להתרחק מן האמצע. עבודת המידות, אם כן, דורשת חכמה לדעת מתי לאחוז באמצע ומתי להחמיר.

היסוד הגדול העולה מכאן הוא שתיקון המידות אינו מקרי אלא מחושב ושיטתי. האדם הוא 'רופא לנפשו', מאבחן את חולייה ומרפא אותה במידה ההפוכה, עד שמגיע לבריאות הנפש שהיא דרך האמצע.

למעשה יש להתייעץ עם רב מוסמך.