ארבע כוסות — שיעור הכוס, סדר השתייה ודיני המסובים

מצוות ארבע כוסות בליל הסדר היא מתקנת חכמים, וחיובה גמור עד שאמרו חכמים שאפילו עני המתפרנס מן הצדקה לא יפחת מארבע כוסות. הכוסות מכוונות כנגד ארבע לשונות הגאולה שנאמרו בתורה — "והוצאתי", "והצלתי", "וגאלתי", "ולקחתי" — והן מבטאות את חירות ישראל ואת דרך החירות בליל זה.

סדר הכוסות

ארבע הכוסות אינן נשתות ברצף אלא משולבות בסדר ההגדה, כל אחת במקומה: הראשונה על הקידוש, השנייה בסיום אמירת ההגדה קודם הסעודה, השלישית על ברכת המזון, והרביעית על ההלל וברכת השיר. סדר זה קובע שכל כוס היא חלק ממצווה בפני עצמה, ולכן אין מצרפים אותן יחד.

שיעור הכוס וכמות השתייה

הכוס צריכה להכיל לכל הפחות שיעור "רביעית". בשיעור הרביעית במידות זמננו נחלקו הפוסקים, ולכן רבים מהדרים בכוס גדולה מעט יותר כדי לצאת לכל הדעות. לכתחילה ישתה אדם את רוב הכוס, ועדיף את כולה אם היא בשיעור רביעית; בכוס גדולה — שותה לכל הפחות רוב רביעית. ראוי לשתות בלא הפסקות ארוכות, ובכוס שיש בה הידור — בנשימה אחת או שתיים.

• הכוס צריכה להיות שלמה ונקייה, ומלאה יין.
• היין צריך להיות חשוב; מהדרים ביין אדום זכר לדבר.
• השותה צריך לשתות את השיעור הנדרש בכל כוס במקומה.
• נוהגים להישען בעת השתייה, דרך חירות, כמבואר להלן.

סוג היין ומיץ ענבים

היין הוא עיקר המצווה. אדם שאינו יכול לשתות יין מטעמי בריאות או שהיין קשה עליו, יכול למזגו במים או להשתמש ביין קל, ובשעת הצורך יש המתירים מיץ ענבים, שהוא יוצא מן הענבים ומברכים עליו בורא פרי הגפן. עם זאת רבים מהדרים ביין דווקא, משום שהוא דרך חירות וחשיבות. מי שאינו יכול כלל לשתות יין יידון בדינו לפי מצבו.

הסבה וזמני השתייה

בעת שתיית ארבע הכוסות, וכן באכילת המצה, נוהגים להסב על צד שמאל דרך חירות. הסבה זו היא חלק מהבעת בני חורין בליל הסדר. את הכוס שותים בזמנה שבסדר, ואין מקדימים ואין מאחרים, כדי שכל כוס תתקיים על דברה — קידוש, הגדה, ברכת המזון והלל.

שאלות מצויות: כיצד נוהג מי שחלה ואסור עליו יין, מהו השיעור המדויק לחישוב הרביעית, ומה דין מי ששתה פחות מן השיעור. בכל הדינים הללו, ובפרט בשיעורים ובדיני החולה, למעשה יש להתייעץ עם רב מוסמך.